אוצרות גנאלוגים - חקר משפחות ובניית עצים ושורשים

כיום ניתן לחפש ולמצוא את השורשים שלכם ברשת, כשאתם לא מנחשים מה מצפה לכם במהלך המסע. אני - כעיתונאי - נבלעתי עמוק בעולם חקר השורשים ואף הצלחתי לאחד בין אח ואחות, אחרי 71 שנה שלא ידעו האחד על האחר.

זהירות, זה מדבק. חיידק הגנאלוגיה (חקר משפחות) מתפשט בשנים האחרונות בארץ ובעולם והפך כבר לטרנד של ממש. בעידן בו בלחיצת עכבר אפשר לגלות אוצרות של ממש, יותר ויותר אנשים מגלים עניין בעיסוק החטטני הזה.

חקר שורשים תמיד ריתק אותי, בעיקר בשל אובדן משפחת אבי בשואה. לפני כשנתיים לקחתי פסק זמן מעיסוקיי השוטפים, התחלתי לבנות עץ משפחתי, והצלחתי לשחזר את שורשי המשפחה מהצד הפולני שלי, כתשעה דורות לאחור.

מצאתי עולם מרתק - לו אני מקדיש יותר ויותר זמן ואנרגיה, על חשבון כתיבה עיתונאית. ההתחלה הייתה משפחתית אישית, אך בהמשך זה כבר גלש לעיסוק של ממש. השיא בקריירה הגנאלוגית שלי עד כה, התרחשה סמוך ליום השואה האחרון.

רחל ורד גרינשפן מתל אביב, נולדה כבת יחידה בגרמניה אחרי המלחמה. אימה הקשישה אסתר, ילידת פולין, לא דיברה כלל על עברה והייתה משוכנעת כי היא שרדה לבד בעולם מכל משפחתה הענפה בלודז'. לפי שנתיים, לאחר פטירת אביה, העזה רחל להתחיל לחקור את שורשיה, ביקרה ב"יד ושם" בירושלים ואף נסעה לפולין, שכרה שם בכסף רב את שירותיו של חוקר מקומי, אך חזרה בידיים ריקות.

"כל החיים ידעתי כי אין לי משפחה מהצד של אימא שלי. היא תמיד אמרה כי היא נשארה לבד בעולם, אבל מאד רציתי לדעת מי אני, מאיפה אני באה. אחרי כל המאמצים, כצ'אנס אחרון, חשבתי לעשות בדיקת DNA , אולי אמצא בכל-זאת איזה קרוב רחוק. אם לא הייתי 'נופלת' כמעט במקרה עליך, הייתי כנראה נשארת עם סימן השאלה הזה כל חיי".

בעזרת ידע, סבלנות ומחקר יסודי, שכלל בין היתר שימוש במאגרי המידע של "יד ושם", מנוע החיפוש שיסד סטנלי דימונד הקנדי, JRI-POLAND ובאמצעות כלים גנאלוגיים אחרים שרכשתי עם הזמן, מצאתי בנוסף לשורשים שרחל חיפשה, גם דוד אבוד ולא ידוע כלל (לאימא של רחל, אסתר, יש אח בשם וולף הל בן 86, החי בסיאטל בארצות הברית).

איך מצאתי אותו? אחרי שהצלחתי לשחזר עץ של משפחת האוסשפיגל מלודז', איתרתי אותו בסופו של דבר באמצעות דף-עד שהוא מילא בשנת 1980 אך תחת שם משפחה שהוא אימץ שהיגר לארה"ב. רק לאחר שיחה טלפון דרמטית שערכתי איתו, התברר לי באופן וודאי כי הוא הדוד של רחל. הוא אף קרא לבתו אסתר על שם אחותו האהובה, שהוא חשב כי היא נספתה באושוויץ.

71 שנה אחרי, המשפחה התאחדה ואף נסעתי למפגש המרגש בסיאטל, כחלק מסרט דוקומנטרי שאני מכין על מסע גנאלוגי זה ועל עולם חקר השורשים בכלל. מקרה זה מהווה דוגמא נפלאה כי גם אחרי זמן כה רב, ולמרות ששני הצדדים היו משוכנעים כי שרדו לבד בעולם, עדיין יש תקווה. לרחל, שעד לפני הפגישה איתי לא היה אף שריד קרוב ורחוק בעולם כולו מצד אימה, יש עתה דוד ובני דודים, משפחה וזהות.

"שעון החול הולך אוזל וגם אם זה לפעמים קשה, תשאלו ותחקרו מה שאפשר עוד עכשיו, ואל תדחו למחר את מה שהייתם כבר צריכים להתחיל עוד אתמול" מוסיפה רחל.

אך גנאלוגיה היא לא רק שואה. את כל הנתונים הראשונים שאספתי כנער מהסבתות שלי ששרדו את השואה, העליתי לעץ המשפחה שבחרתי לבנות בפלטפורמה המצוינת מיי-הריטג'. משם המסע המרתק אל העבר המשפחתי היה מסודר ומאורגן יותר והוא חוזר (מצד משפחת אבי) עד שנת 1750 לערך. כל אחד מכם יכול למצוא עניין והצדקה שונה לפרויקט שכזה. יש מי שיראה בו פה לגורלם האילם של קרובי משפחתו שנספו בשואה, אחר ירגיש את החובה לזכור ולהזכיר.

אפשר לראות בו אתר על הקשר שבין אדם לשורשיו וגעגועים לעולם שהיה ונעלם, על הקהילות בהן חיו והתחנכו אבות אבותיו - זה כבר עניין של שליחות. בהקשר זה אני אוהב לצטט את יגאל אלון שאמר כי "עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל, ועתידו לוטה בערפל".

כיום אני שוקד על כמה פרויקטים (כמו "דווקא עכשיו") הנחוצים בעיני לקידום הנושא של חקר משפחות ואיתור קרובים אבודים, אני מביים סרט דוקומנטרי בנושא זה, מרצה במסגרות שונות על מציאת שורשים (בלחיצת עכבר) חבר פעיל בעמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה ובארגון דורות ההמשך, עובד על עץ משפחתי לקהילת יוצא לוב ועוד.

לאחר הפרסום הראשוני על המקרה של רחל ורד ומציאת האח האבוד, קיבלתי פניות רבות לסיוע מאנשים עם סיפורים דומים. אך מעבר לפתרון נקודתי ובניית עצי משפחה עבור אחרים, חשוב לי למצוא מסגרת לאומית ראויה שתהווה "מדור לחיפוש קרובים", במקביל להפקת תוכנית טלוויזיה ואינטרנט שאני שוקד עליה, ותיתן מעבר לעניין ולרגש גם כלים למחקר גנאלוגי.

אצל היהודים תמיד ייחסו חשיבות ליוחסין (הייחעס) וחקר היוחסין מושרש בתולדות עמנו. פרקים שלמים בתנ"ך אלו תיאורים של שושלת יוחסין וכיום, בזכות האינטרנט, עם שלל מאגרי מידע נגישים וארכיונים סרוקים מכל העולם, לצד רשתות חברתיות, גם אתם יכולים לגלות עוד על המשפחה שלכם, מאיפה הם הגיעו ומה הופך אותה למה שהם. דרך חקר השורשים אתם תכירו את עצמכם טוב יותר.

צח אוריין zackoryan@gmail.com
פייסבוק: צח אוריין – שורשים עם נשמה.

(*תמונות : בתמונה העליונה - צח אורין, הכותב
              בתמונות שבתחתית הכתבה - 
              עליונה ימנית     = וולף בצעירותו,
              עליונה שמאלית  = ביקור של רחל וולף בקיר הנצחה בסיאטל, שם מופיע שמה גם של אחותו החיה-מתה...
              תחתונה ימנית    = אסתר האוסשפיגל (ביאלסקי) אחרי המלחמה
              תחתונה שמאלית = אסתר ואחיה וולף האוסשפיגל בילדותם בלודז')