ביקורות ביניים – הסרטים שלא תראו באוסקר

בין הסרטים שלא תראו בין מועמדי הטקס הגדול בשנה. אלו שחמקו מראדר המועמדים החמים או פשוט לא היו אמורים להיות שם מלכתחילה...

# אלוהי הקטל Carnage

שורה עליונה: מחזה קולנועי אינטליגנטי עם משחק מרשים של ארבעת גיבוריו – לראות!

ארה"ב / 2011 / 79 דקות

סרטו האחרון של פולנסקי מתבסס על המחזה "אלוהי הקטל" של יסמינה רזה. שני זוגות הורים נפגשים כדי לדבר באופן תרבותי על קטטה בה היו מעורבים בניהם בתיכון - מה שהופך כמובן להתקוטטות מילולית ואף פיסית ביניהם.

"תסתכלו עליהם ותראו אותנו?!" זו אחת השאלות העולות מתוך סרטו המחוכם והשנון של פולנסקי. סיטואציה עכשווית ומאירה עיניים על פני החברה שלנו על כל מעלותיה ומגרעותיה – בעיקר. כאן עולה השאלה של מה אנו רוצים מילדים כאשר ההורים נוהגים בצורה מסוימת, איזה מסר אנו – כהורים – מעבירים לילדים באמצעות התגובות שלנו ומה אנו יכולים למתן אצלנו, אולי להגביר אך העיקר לא להישאר אדישים למציאות ולאמת הפנימית שלנו.

פולנסקי השכיל לקחת ארבעה שחקנים נפלאים, לביימם בדיוק האופייני לו, להשתמש במחזה מצליח, לחסוך בעלויות ולהציבם בלוקיישן צנוע אחד של דירה בעיר הגדולה ומשם הכל קורה...
סרט שחשוב לראות כהורים, כאזרחים, כמחנכים, כאוהבי קולנוע וכאנשי תרבות אינטליגנטיים !

חבל שסרט כזה לא מועמד בשום קטגוריה, אך כאן הפוליטיקה הממסדית הקולנועית אמרה את דברה.

בימוי: רומן פולנסקי
קאסט: ג'ודי פוסטר, קייט וינסלוט, כריסטוף וולץ, ג'ון סי ריילי

# אמא של ולנטינה

שורה עליונה: בימוי מעודן בסרט מרגש ביותר!

ישראל / 2008 / 76 דקות

פולה היא ניצולת שואה בת 79 המתגוררת לבדה ונמצאת במצב של קשיי תפקוד ובדידות. בנה, שלמה, מציע לה מטפלת פיליפינית, אך היא נעלבת ומסרבת. בייאושה מספרת פולה על מצוקתה לחברתה הקרובה פרידל, וזו מביאה לה לעזרה נערה פולנייה בשם ולנטינה שתטפל בה. המפגש עם המטפלת, ששמה זהה לשם נערה נוצרייה שהתגוררה סמוך אליה בימי ילדותה בפולין, מעורר אצל פולה זיכרונות אותם הדחיקה מתקופת השואה.

הסתכלות קצת אחרת להתמודדות עם חוויות מחוללות מהשואה תוך הרמת מראה ליחס של ילדים כלפי הורים מתבגרים בארצנו.

בימוי: אריק לובצקי ומתי הררי
קאסט: סילביה דרורי, אטל קובנסקה, יוסי אולו, רות סגל, אייל כהן

# ג'י. אדגר  J. Edgar

שורה עליונה: ביוגרפיה הסטורית מדויקת בביצוע שלא חף מבעיות!

ארה"ב / 2011 / 137 דקות

הביוגרפיה של מי שהיה החזית של אכיפת החוק באמריקה במשך כמעט 50 שנים. ג'. אדגר הובר היה דמות מרתיעה אך אהובה, מושמצת אך גם נערצת. אבל מאחורי דלתות סגורות, הוא שמר סודות שבסופו של דבר יהרסו את תדמיתו, את הקריירה שלו ואת חייו.

איסטווד - כבימאי - כבר הצליח להוכיח לצופיו הנאמנים כי הוא אדם סנטימנטאלי הער לדקויות המרכיבות את נפש האדם. גם בביוגרפיה המדויקת להפליא שיצר כאן על הובר, אחת הדמויות הכי שנויות במחלוקת בהסטוריה האמריקנית, הוא מציג ברגישות בעיקר את מה שניסתה דמותו להסתיר כל השנים אך היה לנחלת הכלל: מערכת היחסים שלו עם יד ימינו, הקשר התלותי עם אימו והקשר המקצועי עם מזכירתו הנאמנה.
שותפיו לדרך של הובר עושים תפקידים אמינים ביותר (על אף שהייתי טורחת לעבות את זמן המסך והאימפקט של ווטס ודנץ' – שחקניות מעולות – כל אחת בפני עצמה) ואז יש את די קפריו. מצד אחד, הוא ממשיך בניסיונותיו לגלם תפקידים מורכבים של דמויות גדולות מהחיים אך לפעמים נדמה כי הוא מתאמץ יתר על המידה. יש בו מעין כעס טבעי built in שלפעמים עושה חסד עם הדמות, אך לפעמים גם לא. משהו מאוד עצור בו, מאוד כעוס ולי נדמה כי טרם קם הבימאי בעשור האחרון שיצליח לנקות ממנו את הזעם הפנימי המתגנב לתפקידיו גם שלא לצורך. באותם קטעים שעבודתו אמינה, מצליח איסטווד להביא לידי ביטוי בשחקן את לבטיה האינסופיים של הדמות. דמות (הובר) כה מורכבת וכה משמעותית שהצליחה להשפיע על נשיאים, שופטים, סנטורים ותקופות שלמות בהסטוריה הפוליטית של ארה"ב.

נקודה אחרונה שאי אפשר לא להתייחס אליה: האיפור.
עלילת הסרט מתפרסת על פני חמישה עשורים וכמובן שנקודה זו חייבת לקבל התייחסות במראה הדמויות. איפור ההזקנה של רוב הדמויות בסרט כל כך לוקה בחסר ומרגיז שאני תוהה למה בהוליווד ולמה יוצר מבריק כמו איסטווד לא טרח לקחת את הטובים שבאנשי המקצוע כי באמת שלא חסרים כאלו.

סרט זה לא הצליח להתברג למועמדים לפסלון הנכסף ואני מאמינה כי הבמאי והשחקן הראשי התאכזבו מאוד אך אתם יותר ממוזמנים לסור לאולם הקולנוע לשיעור הסטוריה בחסות אחד הבימאים המוצלחים שיש כיום.

בימוי: קלינט איסטווד
קאסט: ליאונרדו די קפריו, נעמי ווטס, ג'וש לוקאס, ארמי האמר, דרמוט מלרוני, לאה תומפסון, ג'ודי דנץ'

# הנשים בקומה השישית  The Women on The 6th Floor

שורה עליונה: מתוק, קטן, מרגש ואנושי – מומלץ!

צרפת / 2011 / 106 דקות

מריה הצעירה והיפה, רק הגיעה לפריז מבורגוס, הישר לדודתה המתגוררת בקומת המשרתות, יחד עם כל עובדות הבית הספרדיות.
השנה היא 1960 וז'אן לואי ג'ובר הוא בעל בית החי בבית זה כבר שלושה דורות חיים שלווים, אמידים, יציבים ומשעממים. הוא ברוקר, אשתו אשת חברה ושני בניו שוהים בפנימיות. כשהמשרתת הותיקה של המשפחה נוטשת, ז'אן מגלה את הנשים בקומה השישית : טרזה, כרמן, דולורס, קונספסיון ובמיוחד את מריה מלאת שמחת החיים, שהולכת לשנות את חייו – והרבה.

סרט מתקתק העושה שימוש בקרע בין ספרד וצרפת בשנות ה – 60 ולוקח את הצופים למסע משעשע, אנושי ואף מעורר מחשבה על החיים, על פרדיגמות ועל האמת הפנימית המתגלית לפעמים בדרכים הכי לא צפויות.

בימוי: פיליפ לה גה
קאסט: פבריס לוקיני, סנדרין קיברלן, כרמן מאורה, נטליה ורבק

# לא תשכח  The Vow

שורה עליונה: דרמה מרגשת על כוחה של האהבה ושל האמת הפנימית – בהחלט לראות!

ארה"ב / 2012 / 104 דקות

פייג' נפגעת בתאונת דרכים ושוקעת בתרדמת. כאשר היא מתעוררת, היא מגלה כי איבדה את זכרונה מכל חמש השנים האחרונות. היא לא זוכרת או מזהה את בעלה והוא מצידו חייב לעשות הכל על מנת לזכות בליבה בשנית.
* מבוסס על סיפור אמיתי.

ההוכחה כי גם סרט הוליוודי המשתמש ברומנטיקה, קיטש, צילומים מרשימים, שחקנים יפים ושחקני חיזוק מכובדים יכול להיות מרגש ומוצלח. מעבר לברור מאליו, יש כאן הרבה רגעים יפים של כל אחד מהשחקנים הראשיים העושים חסד לסיפור כולו המבטאים את מה שהרבה פעמים אנו מנסים להסתיר או לברוח ממנו בחיים והוא האמת הפנימית.
סרט המעניק משמעות מחודשת לעומק תחושת האהבה ולגיטימציה ללכת בעקבות הקול הפנימי על פני מניעים אינטרסנטיים ונוחים.

בימוי: מייקל סאקסי
קאסט: רייצ'ל מק'אדמס, צ'נינג טאטום, סם ניל, ג'סיקה לאנג

# Lord of The Dance

שורה עליונה: למי שטרם ראה את המופע, למי שראה והתגעגע ולמי שרוצה להיות מוקסם מהשילוב של תלת מימד ומחול בקולנוע – לראות!

ארה"ב / 2011 / 95 דקות

סיפורו של המופע שרץ מעל 11 שנים במעל 67 מדינות בעולם, מאות ערים מרכזיות, אלפי אולמות מפוארים ומעל 100 מליון צופים במהלך השנים!
המופע מספר את סיפור המלחמה האולטימטיבי בין טוב לרע, בין הלורד אוף דאנס לבין דון דוצ'ה נסיך הרוע, כאשר בסיפור זה משתלב סיפור נוסף על אהבה אינסופית.
פלטליי, בחזונו, טוען כי כאשר הרגש וההיגיון מיוצגים ע"י מוזיקה וריקוד - הם חוצים את כל הגבולות האפשריים.
הסרט מורכב מ 21 סצנות מלאות בצלילים האיריים, ריקודים, תלבושות ותפאורה בהפקה תלת מימדית.

העלילה היא המופע, התירוץ הוא סגירת המעגל של פלטליי החוזר להופיע באירלנד באולם שממנו הכל החל והתוצאה היא חוויה ויזואלית מוסיקלית מהפנטת.
(*הערה: מעט ארוך ושלא תגידו שלא אמרתי...)

בימוי: מרכוס ווינר
קאסט: מייקל פלטלי ולהקת הרקדנים של Lord of The Dance

צפייה מהנה !