המדריך לאירוח בסוכה

"חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגורנך ומיקבך ושמחת בחגך והיית אך שמח". דברים ט'ו
לרגל חג הסוכות, "זמן שמחתנו", להלן נוהגי האירוח וההתארחות המקובלים בסוכה. כל מה שצריך לדעת כדי שכולם יבואו לבקר אתכם, וכדי שסיור הסוכות יהפוך לחוויה מעצימה ומכבדת.

חג הסוכות הוא "זמן שמחתנו" לאחר ימי הדין, ראש השנה ויום הכיפורים, באה השמחה וקורת הרוח של חג הסוכות. התורה מדגישה שבחג הסוכות יש להרבות בשמחה, נוהגים לשמוח בלילות החג ובמקומות רבים אף עורכים ריקודים. ואכן אנו שמחים לארח ולהתארח בסוכה: במשך שבעה ימים אנו מבלים בסוכה, אוכלים, נחים ואף ישנים בסוכה.

אמנות האירוח
לארח ולהתארח הוא נושא מרכזי בחגיגות הסוכות.
במשך שבעה ימים אנחנו מבלים בסוכה בתנאים הרבה פחות טובים ממה שאנו רגילים בבתינו. הסוכה הארעית והצנועה המסמלת את הסוכות של אבותינו, הטעם לישיבה בסוכה מוסבר בתורה, "בסוכות תשבו שבעת ימים...למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם ממצרים". (ויקרא כג). מנהג האושפיזין מחייב לארח בכל יום אדם אחד לפחות שלא ביקר בסוכתנו בימים קודמים. זכרו כיהתורה מדגישה שבחג הסוכות יש להרבות בשמחה - שמחת בית השואבה עליה נאמר: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".
השמחה שלמה ואמיתית משום שהיא משתפת את הגוף ואת הנפש. בעידן המודרני חשוב לשנות את נקודת ההתייחסות לאירוח מוצלח, יש להבין שאירוח לא נועד להרשים את הסביבה אלא להנעים למשתתפים בו את השהייה, אחרי הכול הצלחת האירוח אינה נמדדת בשעות ההכנה או בטיב הארוחה אלא באווירה הכללית והחברתית שנוצרה, באופי השיחה ובעניין שמרגישים האורחים. מארח טוב נחשב למי שיודע להעניק לאורחו את ההרגשה כי הוא חשוב לו ולא חסך מעצמו כל מאמץ להנעים את זמנו.
המילים אורח ואירוח מתאימות מאוד לחג מיוחד זה שתכליתו מצוות אירוח מנומס ומכובד.

סוכה כהלכתה
כדי לכבד את האורחים חשוב להקפיד על בניית סוכה בהתאם למסורת ולמנהגים המקובלים:

ארבעת המינים: בדקו כי אבזרתם את הסוכה בארבעת המינים: אתרוג - פרי עץ ההדר, לולב - כפות תמרים, שלושה בדי הדס - ענף עץ עבות ושני ענפי ערבה - ערבי נחל.

סוכה ירוקה: בנוסף לכך יש לשמור על ניקיון בעת בניית הסוכה שומרים על סביבה נקייה. כמובן שלא "לוקחים" סכך מעצים של שכנים, לא גוררים את הסכך כך שילכלך את כל הרחוב, ובאופן כללי מקפידים לא להפוך את המקום לאתר בנייה. גם כשמפרקים את הסוכה, זורקים את כל מה שלא צריך לפחי האשפה ולא משאירים סתם כך ברחוב.

סוגיית הסכך: אין להשתמש ב"סכך" שלא קיבלנו אישור לקטפו או כפי שהמשנה מכנה זאת בשם "סכך גזול".

סוכה משותפת: ישנם בתים בהם השכנים בונים סוכה אחת גדולה, המשותפת לכל דיירי הבית. במקרה זה, הסוכה היא "החדר" של כולם ולכן, בניגוד לשטח ששייך רק לכם ואתם יכולים לעשות בו ככל העולה על רוחכם, מדובר בשטח ציבורי המחייב להתחשב בכולם ולדאוג שהמקום יישאר נקי ומסודר, כך שכולם יוכלו ליהנות ממנו. נוהגים להתייחס לסוכה כדירת ארעי (דירה זמנית), ולכן מקשטים ומייפים את הסוכה.

האושפיזין: סוכות הוא חג משפחתי וחברתי מאוד ובמהלכו נפגשים עם הרבה מאוד אנשים. הולכים לבקר חברים בסוכה שלהם, אוכלים ארוחות חג משותפות וכמובן מבלים הרבה ויוצאים לפיקניקים ולטיולים. גם אז צריך לזכור לשמור על ארצנו נקייה ויפה. לכן, לטיול כזה מצטיידים מראש בשקיות זבל גדולות שבהן ניתן יהיה לאסוף את כל הזבל בסיום המנגל או הפיקניק, ומשליכים הכול רק לפחי אשפה.

בסבר פנים יפות: אנו מתייחסים אל האורחים בסוכה, כמארחים לכל דבר, יש לחשוב על כל הפרטים המאפיינים אירוח כהלכה, סבר פנים יפות, הרגשה נוחה ונעימה. יש לתת את הדעת לשמור על סביבה נקייה המכבדת את בעליה.

*** תמי לנצוט ליבוביץ' היא יועצת תדמית ונוהג בינלאומי, ומחברת רב-המכר: "הקוד IBL - קוד התדמית הנימוס והנוהג בארץ ובעולם"