נימוסי חורף

מסתבר שגם לעונה הגשומה והקרה יש חוקים משלה, מלתחה משלה ומכשולים השמורים רק לה.

אז כיצד ניתן לעבור את הגשמים בכיף ובאלגנטיות ? בנועם, בכיף ועם ידיעה של כמה עקרונות שכדאי לדעת :

מלתחה חורפית – עניין של שיק

חורף היא העונה האלגנטית ביותר במחוזותינו. כאשר הטמפרטורות יורדות והרוחות מתחילות לנשב, זהו סימן שהגיע הזמן להתלבש כמו שצריך.

ניתן לראות זאת גם בחלונות הראווה. האופנה החורפית נמנעת על פי רוב מצבעוניות יתר ומעדיפה צבעים כהים עם שילובים הרמוניים, בדים איכותיים וגזרות היושבות טוב על הגוף גם כשמתווספים לו (אולי) כמה קילוגרמים.

הבגדים שאתן לובשות משדרים את אותם המסרים גם בחורף.

כאשר אתן מתלבטות בין מכנסי עור ומגפיים לז'קט וחולצת צווארון אלגנטית, עליכן לשאול את עצמכן לא רק מה נראה עליכן טוב יותר, אלא גם האם אתן מעוניינות להיראות סקסיות או "רק" לבושות לעסקים.

מרכיב משמעותי לא פחות מהסגנון הוא הצבע.

צבעים הם לפני הכל פסיכולוגיה, ובין כחול שמשדר תחושת סמכות ואמינות, לאדום המשדר אנרגיה ומיניות, יש הבדל של שמיים וארץ.

מלבד המסרים, ישנה גם הפרקטיקה. כיום, כאשר רוב מקומות הבילוי והעבודה מחוממים ולחלק גדול יש חניונים תת קרקעיים או סמוכים, אין טעם בלבוש שכבות או בבדים עבים ומגושמים. במקרים אלו מספיקים מטריה ועליונית מעל לביגוד שהחלטתן ללבוש.

זאת ועוד:

- לפני שנכנסים למקום כדאי להעיף מבט בנעליים. יש לוודא שאין עליהן בוץ או כתמים הזקוקים לניגוב (לצורך העניין, כדאי תמיד להצטייד בטישו).

- גם אם מעילכן רטוב וגם אם לאו, שאלו עם כניסתכן היכן אפשר להניחו. מעילים תופסים מקום רב ולרוב יעדיף המארח, בין אם זה במשרד, בבית או במסעדה, להקצות להם מקום מיוחד.

- רצוי מאוד לשמור במכונית בגדים להחלפה. (אגב, זהו טיפ שטוב לא רק לחורף, כי אף פעם אי אפשר לדעת מתי תיתקלנה בשפריץ של מכונית, בפעילות שתותיר אתכם מיוזעים או בביס סורר של פלאפל(.

ומה עם קצת היגיינה חורפית ?

אנשים מסוימים נוהגים להמעיט במקלחות בעונה הגשומה מתוך מחשבה שהם מזיעים פחות, מתלכלכים פחות ולכן אולי שומרים על ריח גוף נעים למשך כמה ימים. למרות שיש אומות שלמות המצדדות בהרגל מגונה זה, גם בחורף יש לדבוק במקלחת יומית.

ואף יותר מכך: אתן ממש לא רוצות לוותר על אמבטיה שהיא אחד הפינוקים השמורים לחורף. זוהי הזדמנות לפנק את העור בשמנים ארומאטיים, בעיסויים למיניהם ובאדים הפותחים את הנקבוביות ומחדשים את התאים.

ומהאישי אל המרחב האנושי

החורף היא העונה המוגדרת כעונת המחלות.

וירוסים וחיידקים ממלאים את האוויר הקר ונשאפים אל דרכי הנשימה שלנו, נאבקים במנגנוני החיסון שלנו ובתרופות שאנחנו לוקחים ומובילים אותנו אל המיטה.

וכמובן שתהליך הזה מלווה בנקודות תורפה למיניהן, כגון :

1. "וורקוהוליות" - תופעה מושרשת אומנם, אך גישת הסיביליטי מחייבת אדם חולה להישאר בביתו כשהוא חולה. אחרת הוא מסכן את סביבתו בהדבקה ונוהג בחוסר התחשבות. הנימוס מחייב אדם חולה הנשאר בבית להודיע טלפונית על מחלתו ולהדריך בצורה מסודרת את העובדים האחרים במה שיש לעשות.

2. מצד שני, אדם מנוזל לא יכול להסתגר בבית, אחרת הוא עלול למצוא את עצמו בסגר כל העונה. נזלת היא אחת מתופעות הלוואי החורפיות המציקות ביותר והצורך לקנח את האף באופן שוטף ולהתמודד עם תגובות דחייה מצד אחרים היא עניין שכיח. ניתן להתמודד כאן בכמה דרכים: לעבור לחדר אחר במקרים של קינוח אף ממושך; ואם אין אפשרות כזו, נסו לפחות לפנות לצד אחר. יש להקפיד על מלאי מספק של טישו ועל שקית לאפסן לאחר השימוש. יש להדגיש כי בשום אופן אין להשאיר טישו משומש במאפרה, על השולחן או על הצלחת במסעדה !!!

3. לגבי אלו המושכים באפם במקום לקנח – אכן יש בכך משהו מרתיע. אפשר לומר בעדינות שפשוט לא בריא למשוך פנימה את הנזלת ולהציע טישו. אם נקלעתם בעצמכם למצב של חוסר (יש לכם נזלת ואין לכם ממחטה בהישג יד), אני ממליצה לסור לשירותים הקרובים ולהצטייד בנייר טואלט.

4. כאשר מתעטשים, יש לפנות קדימה ולשים יד על הפה ולמעשה נכון יותר להוציא מיד טישו או מטפחת אף. אולי תרמנה גבה, אך הרטרו לא פסח על הממחטות המיתולוגיות. "יד על הפה" הוא נוהג שכדאי לאמץ בלא מעט סיטואציות נוספות כמו שיעול, שיהוק ופיהוק.

5. הנימוס מחייב, בכל התעטשות, למלמל סליחה מתחת לשפה ולתרץ כי מדובר בקדחת השחת או אלרגיה. הסיביליטי שמאחורי הנימוס מבקשת להרגיע את הסביבה. התעטשתן ? אנשים סביבכן בלחץ שהם עלולים להידבק? נסו למתן את סף החרדה. לפי אותו היגיון, והנה אני שוברת מיתוס – האנשים הללו לא אמורים להשיב "לבריאות"..הסיביליטי כאן אומרת שהעיטוש הביך אתכן מספיק ועדיף להתעלם ממנו.

6. כשחולים, חשוב להימנע מלנשק אנשים בריאים. זה שמתגעגעים לא אומר שהם צריכים להידבק. אם מישהו עושה לכן את זה, פשוט הגדנה ישירות ש"אין מתנשקין בזמן המחלה" או משהו דומה. השתמשנה באותו הסבר גם כשאדם חולה מבקש לשוחח בסלולארי שלכן, להצית סיגריה שלו בסיגריה שלכן או לחשוף אתכן להידבקות בכל דרך אחרת.

7. באותו אופן שבו אתן מתנהגות כשאתן חולות, התייחסנה אל ילדיכן. לא מעט הורים נקלעים למצוקה כשילדיהם חולים ומביאים אותם לגן למרות המחלה בטיעונים מסוג "הילד מעט מצונן". זהו חוסר התחשבות, זה לא נעים לילד החולה ומזיק לכל ילדי הגן, שלא לדבר על חוסר נימוס.

מתחת למטריה

לא להיכנס למשרד, בית או חנות עם מטריה רטובה. בחנויות בחו"ל מקבלים ניילון כדי לעטוף את המטריה הרטובה. בארץ פשוט השאירו אותה בחוץ או הניחו אותה בדליים המיועדים לכך בחלק מהמקומות כאן.

כאשר אתם נוסעים במונית או באוטובוס ביום גשם, כדאי להצטייד בשקית אליה תוכלנה את המטריה הרטובה, במקום להרטיב את כל המושבים.

לא כל האנשים ההולכים על המדרכה הם בגובה אחיד.

לגבוהים יותר יש בעיה קשה והיא הפציעות ואי הנוחות מבעלי המטריות הפתוחות הנמוכים יותר. אמנם יורד גשם חזק, הרוח מעיפה את המטריה והמחשבה היחידה באותם רגעים היא לאחוז את המטריה בצורה כזו ובזווית מסוימת שלא להירטב מצד אחד, ושהמטריה לא תעוף מצד שני. אך דבר חשוב מתחום הנימוס: שימו לב לסובבים אתכם, אל תגרמו להם סבל מיותר.

מעוניינות לדעת וללמוד עוד על נימוסים וסיביליטי - ניתן להיכנס לאתר !