תזונה נכונה ובעיקר נבונה !

תמיד מדהים אותי לשמוע חברים שלי, בני גילי, שעדיין לא מקשרים בין תזונה נבונה לבריאות. הם עדיין לא מבינים עד כמה התזונה חשובה ואחראית על הבריאות.

עד כמה קשה, ממש בלתי אפשרי, לאכול לא נכון, ללא הכרה, לא לנוע בכלל (הכוונה לנוע רק ברכב, לא לנוע ברגל, לא לעשות כלום מבחינה ספורטיבית) ולרצות להיות בריאים. רק לאחר שהרופא קובע שיש כבר סכרת או לחץ דם גבוה, רק אז הם מוכנים לעשות את השינוי הנדרש. וגם אז הם טוענים שזה לא עוזר וחבל להתאמץ. אין טעם.

יש לי חברים רבים שעד עכשיו היו בסיכון לחלות בסכרת. אך הצליחו להפחית סוכרים רק לאחר שהמחלה כבר פרצה! לא דקה אחת קודם. ואז הם הופכים "שגרירים של רצון טוב" ומנדנדים לכל הסובבים אותם לעשות שינוי ולהתחיל לאכול נבון!

מבחינתי אכילה נבונה היא בסיס לחיים בריאים ואיכות חיים.

הצורך להרחיב את הדעת בנושא תזונה נכונה כבר אינו מוגבל למצבים ממוקדים כגון מחלה או מצב אקוטי, אלא, קיים צורך אמיתי בהבנת התחום ובהתנהלות ברמה היומיומית – שהרי, כולנו אוכלים מידי יום ומושפעים השפעה ישירה מהמזון אותו אנו צורכים !

יתרה מכך, רובנו רוצים לעזור לבני משפחתנו להיות בריאים. הרבה פעמים אנו מסבירים להם, מדברים על ליבם, כועסים עליהם, לפעמים אפילו מעכירים את האווירה בינינו, והם לא מבינים. רק אנו שוכחים שהדרך להסביר, ללמד, להביא לתובנות, עוברת דרך ההתנהגות שלנו – דרך הסתכלות עלינו, דרך החיקוי ולא דרך הדיבורים.

ילד שלא מסכים לאכול ירקות לא יאכל אותם גם אם נסביר לו מאה פעם את חשיבותם. הוא יסכים לטעום אותם רק אם יראה אותם על השולחן בבית ויראה את הוריו נהנים מהם. (וגם כאן זה ייקח המון זמן).

בכדי לעזור למשפחתנו, עלינו לשנות, קודם כול, את דרכינו. רק כאשר אנו נאכל נכון – הם אולי, יחקו אותנו. רק אם אנו נצא לפעילות גופנית ונהנה ממנה – רק אז נוכל להנחילה לילדינו. אני מכירה המון ילדים שמוכנים לצאת עם ההורים למשחק בגן הציבורי, לריצה בפארק, לרכיבה על אופניים, לשחייה בבריכה וכד' וזו דרך נהדרת ללמוד על דרכיהם בנוסף לנושא הבריאותי. (וכמה זה חובה היום בעולמנו.)

הקטע החשוב להבנה הוא שברגע שמלמדים ילד לאכול אוכל מעובד, מלוח, שמן, עשיר בנתרן, לוקח הרבה מאד זמן להרגיל אותו למשהו אחר. אז הילדים מתמכרים לאוכל המתועש ויהיה קשה מאד לשנותו. אולי כדאי מראש לא להרגילם לכך. נכון שזה קצת קשה ודורש מאמץ מאיתנו ההורים. הרי כולנו עסוקים ביותר ואין לנו זמן לבשל. אך בסיכומו של דבר, זה יחסוך לנו הרבה זמן של ישיבה בקופת חולים, של ישיבה בחדר המנהל או דברים מהסוג הזה. הרי כאשר רע לילדנו כי הילדים מציקים לו על כך שהוא שמן – אנו יוצאים מיד להגנתו ורצים לדבר עם המורה או המנהל. לא? וגם שיחה כזו גוזלת מאיתנו המון זמן. נכון!?

* הכתבה באדיבות פורטל 'דיאטס'.