הכל אודות בריאות הפה והשיניים אצל ילדים ותינוקות - טיפים כבר מהשן הראשונה

מהי עששת "הגיל הצעיר", כיצד מונעים ? באיזה גיל מומלץ הביקור הראשון אצל רופא שיניים, האם מצחצחים שיניים לתינוק? האם למנוע אכילת ממתקים?



רפואת השיניים לילדים עוברת בשנים האחרונות שינוי מהותי הנובע מהתקדמות הידע בתחום בארץ ובעולם. גישת הטיפול בעששת (חורים בשיניים) שהיתה מקובלת בעבר משתנה לטובת גישת ה"מניעה ראשונית" – כלומר מניעת התחלת היווצרות המחלה. מלבד טיפולים ומניעת עששת עוסקת רפואת השיניים לילדים גם במניעה ובטיפול במחלות ובמצבים נוספים הקשורים לפה ולשיניים – מחלות חניכיים, הפרעות סגר וחבלות.

גיל אצל מומלץ אצל ילדים לביקור ראשון אצל רופא שיניים
מומלץ להגיע לבדיקת שיניים ראשונה עד גיל שנה. בביקור זה הרופא יבדוק התפתחות תקינה של השיניים וייעץ להורים איך למנוע הופעת עששת ודלקת חניכיים. ביקורים סדירים אצל רופא השיניים לילדים כבר מגיל שנה יבנו קשר חיובי בין הילד לרופא ויהפכו את המפגשים הבאים לחוויה חיובית ומהנה. בהמשך חשוב לבקר אצל הרופא אחת לחצי שנה.

מניעת מחלת העששת
מחלת העששת היא מחלה של הרקמות הקשות של השן, המאופיינת בהמסת רקמת השן הקשה, והופעת חורים בשיניים. מחלת העששת היא מחלה זיהומית, כלומר נגרמת על ידי חיידקים. חיידקים הנמצאים על פני השן מפרקים פחמימות הנמצאות ברוב סוגי המזון שאנו אוכלים וכתוצאה מכך נוצרות חומצות. נוכחותן של החומצות בסביבת השן היא זו שגורמת להמסת המינרלים של הזגוגית והדנטין וליצירת העששת (חלל, חור בשן).
למרכיב התורשתי יש משמעות - הוא יקבע מהי מידת הנטייה של הילד לפתח נגעי עששת. עם זאת, ניתן להפחית משמעותית את הסיכוי להתפתחות העששת בעזרת הרגלי תזונה והיגיינה נכונים.

האם לאסור על הילד אכילת ממתקים על מנת למנוע התפתחות עששת?
מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות הראו כי כמעט כל מאכל, מכיוון שמכיל במידה זו או אחרת פחמימות (המתפרקות לסוכרים) עלול להביא להתפתחות מחלת העששת ולא רק ממתקים, כפי שסברנו בעבר. הופעת העששת ומידת התקדמותה תלויות בעיקר בתדירות האכילה במשך היום ולאו דווקא במידת מתיקותו של המזון. לכן ההמלצה המקובלת היום הינה אכילת ארוחות מסודרות והפחתת ה"נשנוש" בין הארוחות. יש לשים דגש על הפחתה בתדירות האכילה והשתייה הממותקת במהלך היום. בצורה זו מתאפשרת שטיפה, המנטרלת את רמת החומציות בפה בעזרת הרוק, מתקצרות תקופות הזמן המהוות פוטנציאל הרסני לשיניים וממילא מופחת הסיכוי לפתח עששת.

תועלת צחצוח השיניים
כפי שהוזכר, מחלת העששת היא מחלה הנגרמת ע"י חיידקים. חיידקים הנמצאים על פני השן מפרקים פחמימות (הנמצאות ברב סוגי המזון שאנו אוכלים), וכתוצאה נוצרות חומצות. נוכחות חומצות בסביבת השן היא הגורמת להמסת המינרלים וליצירת העששת (= חלל, חור בשן). בעזרת צחצוח השיניים ניתן לסלק את החיידקים האלימים הצמודים למשטחי השיניים (חיידקי רובד השן) ובהעדרם של החיידקים- מחלת העששת לא תתפתח.

אופן צחצוח שיניים אצל ילדים ותינוקות
מיום בקיעת השן הראשונה יש לצחצח את שיני התינוק פעמיים ביום: בבוקר - לאחר ארוחת הבוקר, שכן בארוחה זו אנו נוהגים לאכול מזון עתיר פחמימות כמו דגני בוקר, כריך, פרי וכדומה ובערב לפני השינה. הצחצוח יעשה בעזרת גזה או מברשת שיניים רכה וכמות קטנה ביותר של משחה המכילה פלואוריד, ברמה המתאימה לגיל הילד.

גיל מומלץ בו יכול הילד לצחצח את שיניו בעצמו
עצמאות הילד ויכולת הקואורדינציה המוטורית משתנים בהתאם לגיל הילד. בגיל הצעיר על ההורה לעזור בפעולת הצחצוח. לרוב רק בסביבות גיל שש יוכל הילד לצחצח את שיניו באופן עצמאי אך על ההורה להמשיך לעודד את הילד ולפקח על אופן הצחצוח ועל עקביותו. כך ניתן יהיה להקנות לילד הרגלי צחצוח נכונים לטווח ארוך.

כיצד יכול לסייע הפלואוריד במניעת עששת אצל ילדים ?
הפלואוריד נמנה עם המיקרו-מינרלים החיוניים לבריאות האדם (יש תשעה כאלה). השימוש בפלואוריד בצורותיו השונות הוכר כגורם החשוב ביותר למניעת העששת והוא זה שגרם כנראה לירידה הניכרת בשכיחותה ובחומרתה של מחלת העששת בשנים האחרונות בארץ ובעולם. הפלואוריד משפר את כושר עמידת השן לחומצות. ההשפעה החיובית של הפלואוריד על הפחתת העששת נעשית בשתי רמות – ברמה הסיסטמית (הוספת פלואוריד למי השתייה) וברמה המקומית (הוספת פלואוריד לתכשירים שונים, כגון משחת שיניים, שטיפות פה וכו'). חשוב להשתמש נכון בתכשירים המכילים פלואוריד. כדאי להיוועץ עם רופא שיניים המומחה לילדים לגבי צורת מתן הפלואוריד ומינונו באופן היעיל והמתאים ביותר לכל ילד.

טיפול מניעתי נוסף למניעת עששת
טיפול מניעתי נוסף מבוצע על ידי רופא שיניים לילדים – איטום חריצים. זה טיפול פשוט המבוצע במרפאת השיניים ומטרתו למנוע עששת המופיעה בחרירים ובחריצים של השיניים הטוחנות.

"עששת הגיל הצעיר"
"עששת הגיל הצעיר" היא צורה ייחודית מאוד של מחלת העששת אשר נוהגים לכנותה גם "עששת הנקה" או "עששת הבקבוק". מחלה זו מאופיינת בגיל הצעיר של הילד, בסוג השיניים הנפגעות, בקצב התקדמות המחלה ובגורם למחלה.
בשלב הראשוני ייפגעו תמיד החותכות הנשירות העליונות, וקצב התקדמות המחלה הוא מהיר ביותר עד להרס כל השיניים של התינוק. הגורם למצב המתואר הוא שימוש בתדירות גבוהה ואף השכבת התינוק לישון עם בקבוק המכיל נוזל שאינו מים (חלב, דייסה, תה ממותק, פטל וכו') וכן הנקה במשך רב שעות היום כולל הלילה בתדירות גבוהה.
חשוב מאוד אם כן להימנע ממתן בקבוק שתייה ממותקת לפעוט בזמן או לפני השינה. כל שתייה שאינה מים נחשבת לשתייה ממותקת (גם אם לא נוסיף סוכר לחלב, החלב לכשעצמו מכיל כבר סוכר – לקטוז). בנוסף לכך כדאי מאוד לעבור לשתייה מכוס מוקדם ככל שאפשר.
לא אחת אנו רואים ילדים קטנים ופעוטות שנאלצו לעבור טיפולי שיניים מורכבים כתוצאה ממחלת העששת. מיותר לתאר את חרדת ההורה לפעוט ואת הסבל הלא הכרחי לילד הקטן.

סיימנו עם העששת, גמלנו את התינוק מהבקבוק, האם בזה תמו כל תלאותינו? לא ממש. יש עוד כמה מוקשים בדרך אל שיניים צחורות ובריאות:

מחלות ובעיות נוספות האופייניות בקרב ילדים ומתבגרים
מחלות חניכיים מופיעות אצל ילדים בשכיחות גבוהה יחסית (מעל 90 אחוז), ולרוב אינן מקבלות את תשומת הלב המתאימה. בניגוד לעששת, אשר היא הסיבה העיקרית המביאה את הילד לרופא השיניים, דלקת חניכיים לרוב אינה מלווה בכאבים, בחום או בנפיחות של הפנים. הבעיה העיקרית בקרב ילדים ומתבגרים בהקשר זה היא הופעתן של הצורות הקשות יותר של מחלות החניכיים (שיחסית נדירות יותר). מחלות אלו מאופיינות באובדן האחיזה של השיניים (ספיגה של העצם), הגורם לנזק בלתי הפיך בעתיד עד כדי אובדן שיניים (הנובע מחוסר תמיכה לשן ולא מעששת). מצבים אחרים הם מחלות סיסטמיות (כלליות) רבות, היכולות להתבטא בדלקת חניכיים בדרגות חומרה שונות או בהחרפה של דלקת חניכיים קיימת.

כיצד נפילה וחבלה בשיניים עלולות להזיק בטווח הארוך
השיניים הנשירות ("שיני החלב") וגם השיניים הקבועות עלולות להיפגע כתוצאה מחבלות, בעיקר בגיל צעיר, שבו הפעוט עדיין אינו שולט בהליכה ובריצה. בגיל הבוגר הסיבות הנפוצות לחבלות הן ספורט ומשחק. פגיעות שגורמות לשיניים הנשירות להישבר או לזוז ממקומן עלולות לגרום לנזק חמור לשיניים הקבועות בעתיד (אשר נמצאות כבר בתוך הלסת בזמן שאירעה החבלה ומתפתחות שם). בנוסף, תוצאות החבלה תלויות במקרים רבים במהירות מתן הטיפול הדרוש. לדוגמה: במקרה ששן קבועה יצאה בשלמותה מתוך המכתשית הטיפול המקובל הוא השתלה מיידית של השן חזרה למקומה. מידת ההצלחה תלויה ישירות במשך הזמן שהשן היתה מחוץ לפה. ככל שהזמן קצר יותר – סיכויי ההצלחה גוברים. כלומר בכל מקרה של חבלה לשיניים ראשוניות או קבועות טיפול מוקדם יכול להפחית את הנזק. לכן במקרה של חבלה שפגעה בשיניים חשוב להגיע לרופא שיניים מומחה לילדים בהקדם, כדי שיקבע האם יש צורך בטיפול דחוף או שבמקרה זה יש צורך במעקב בלבד.



*** ד"ר אתי דויטש היא מומחית לרפואת שיניים לילדים ברשת מרפאות "כללית סמייל" וסגנית מנהל המכון לרפואת שיניים במרכז "שניידר" לרפואת ילדים בישראל.