"סיפור פשוט" בתיאטרון חיפה

השבוע עלתה בתיאטרון חיפה ההצגה הראשונה של "סיפור פשוט", עיבוד בימתי עכשווי לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית.



המחזה מספר על נער בגיל ההתבגרות (יואב דונט, "לאהוב את אנה") שמתאהב בקרובת משפחה המתגוררת בבית הוריו (דניאלה וירצר, "הבועה"). אמו (אסתי זקהיים, "עפולה אקספרס"), הכבולה בכבלי המסורת והמוסר הבורגני, מתנגדת לקשר בין בנה לבין מושא תשוקתו. האם פונה אל שדכן העיירה כדי להשיא את בנה לנערה אחרת, מינה (גאיה טראוב, "במרחק נגיעה"), שייחוסה המשפחתי תואם את מעמדו.
הנער נכנע לתכתיב של אמו, נוטש את אהובתו ונישא לצעירה שמייעדים לו הוריו. אך להשלמה עם הצו המשפחתי והחברתי יש מחיר: הלחץ הנפשי בו נתון הנער גורם להתמוטטותו הנפשית.
סיפורו הנודע של חתן פרס נובל לספרות ש"י עגנון עוקב אחר תהליך אובדן השפיות של הנער המתבגר לצד לביקורת חברתית נוקבת על העיירה היהודית בגולה.


בשיחה שנערכה עם הבמאית, דניאלה מיכאלי, על עבודת הבימוי היא הרחיבה: "נקודת המוצא בעיבוד הנוכחי היא שהמחזה נותר נאמן לשפת הסיפור לחלוטין, אין מילה שנאמרת על הבמה שלא נכתבה על ידי ש"י עגנון. המעבדים שמרו גם על "הסיפוריות" של הרומן, שכן את העלילה מובילה דמות של מספר (יונתן צ'רצ'י) ובמהלך הסיפור הסצנות "קמות לתחייה" על הבמה. אחד האתגרים שעמדו בפני הבמאית היה למצוא שפה שמאחדת בין הז'אנר של מספר סיפורים לבין הסיטואציות בין הדמויות לבין עצמן."

הסיפור עצמו קוצץ והודק לקראת העלייה לבמה. "המחזה מאוד מתומצת", אומרת מיכאלי, "הייתי בהלם מכמה שתמצתו אותו, אבל המעבדים מצאו שזה ממש הלב של הסיפור וחזקה על שלמה ניצן שהוא שולט היטב בכל רזי הסיפור. בגלל שהמחזה מאוד מתומצת אז הוא לא מביא את כל רוחב היריעה של הסיפור הזה אבל שומר על מהלך השתלשלות של הסיפור המקורי".

בנוסף, זוהי דרמה פסיכולוגית. "בסיפור יש הצצה לנפש הגיבורים, והסיפור עצמו נתון להמון פרשנויות", אומרת מיכאלי, "אך כששחקן משחק על במה הוא צריך לעשות בחירה מאוד ברורה של פרשנות אחת על פני השנייה. "היופי העצום של עגנון זה המקום הפתוח, שלא נאמר פה משהו חד-משמעי והוא לא לוקח צד, הוא מתייחס באירוניה לכמה צדדים ומפתיע בזה" מסבירה מיכאלי את האתגר שעמד בפניה. "אני מקווה שמצאנו את הדרך לשמור על חלק ממורכבות הסיפור, ובמידה מסוימת להשאיר את האופציות השונות של הפרשנות נוכחות למשל - האם הסיום טוב או לא כל כך טוב", אומרת מיכאלי. "דווקא המקום הפתוח הזה יחסית מאפשר לכמה רבדים ומשמעויות שונות לצוף".

למרות שהסיפור מתרחש בעיירה היהודית בסוף המאה ה- 19, הבמה נותרה מינימליסטית והמוזיקה, על אף אזכורים של כלייזמרים, היא מוזיקה עדכנית.

"בעיניי זה עיבוד בימתי מודרני. אנחנו לא משחזרים עיירה יהודית על הבמה. 'סיפור פשוט' הוא גם לא על זה לדעתי, אלא זהו סיפור חיים, וההיבט הפסיכולוגי של הסיפור הוא אוניברסלי ורלבנטי גם היום. העיירה באה לידי ביטוי בצורה מעודנת יחסית בבגדים, באביזרים, כלומר – יש משהו ששייך לתקופה אבל לא יושב על זה כבד. אין פה שחזור תקופתי היסטורי, אלא יש פה רק רמז מרוחק לעיירה, כי משם כולנו יוצאים. זה מאוד מעודן וטיפה מופשט - מהאסתטיקה אנחנו מבינים שזה שייך לעולם מסויים, עולם יהודי, אבל אין פה פולקלור. ניסינו לשמור על הפשטות וזה ניכר גם בבחירה של במה מינימליסטית, פשוטה ורבת השראה. אנחנו לא מעמיסים בשום צורה דימויים מרכזיים או סימבול נורא חריף. גם במוזיקה אפשר למצוא כלייזמרים אבל היא מודרנית, זאת מוזיקת עולם שמתבססת קצת על כלייזמריות.
ההתמודדות עם השפה העגנונית היתה גם היא אתגר לא קטן בעבודת הבימוי. לחלק מהשחקנים היה קושי עם השפה הזו, לדעת איך לדבר אותה ולהפוך אותה לשלנו, ובחזרות היה צריך למצוא את הדרך לדבר את השפה הזאת ולשחק אותה, לתת לה משקל בלי לדקלם אותה. החיים היו אז יותר איטיים, את מה שהצעירים אומרים היום בשתי מילים אמרו אז בצורה יותר מורכבת וארוכה, ועבדתי עם השחקנים על זה. גם יונתן צ'רצ'י, למשל, שלא בא מחברה אשכנזית, אמר שזה זר לו ולקח לו זמן להתיידד עם השפה.
זה לקח יותר זמן ממה שציפיתי, ונתתי להם לקרוא מאמרים על התקופה ההיא. היו לשחקנים המון שאלות על העולם ההוא. אני רציתי להתחיל מהשפה ומהלב האוניברסלי והפסיכולוגי של העניין, אבל ככל שהתקדמנו היתה לנו הרגשה שצריך גם להתייחס לתקופה ולהבין את העולם הזה ואת המערכת החברתית והמשפחתית של התקופה".

על הרומן סיפור פשוט
דורות שלמים של תלמידים למדו לבחינת הבגרות בספרות את הרומן "סיפור פשוט", שראה אור בשנת 1935, והוא אחד מששת הרומנים שכתב ש"י עגנון ("הכנסת כלה", "סיפור פשוט", "אורח נטה ללון", "תמול שלשום", "שירה", "בחנותו של מר לובלין". * השניים האחרונים התפרסמו לאחר מותו).
כמו במרבית סיפוריו של עגנון, גם ברומן זה אין התייחסות מדויקת לשנים שבהן מתרחשת עלילתו. ואולם, האזכורים למלחמת רוסיה-יפן רומזים שהסיפור מתרחש בסביבות השנים 1904 – 1907.

העיירה "שבוש", שבה מתרחשת העלילה, היא בעצם עיירת הולדתו של עגנון, בוצ'אץ', הממוקמת בגליציה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה). באותה העת מנתה בוצ'אץ' כ-15 אלף תושבים, כמחציתם יהודים.

יש המגדירים את "סיפור פשוט" כיצירת מופת של הרומן הריאליסטי העברי הראשון, ויש הרואים בו נובלה העוסקת בחיי החברה היהודית בגלות במבט ריאליסטי, ובהנמקות פסיכולוגיות של אהבה עד כדי טירוף הדעת. הרומן "סיפור פשוט" מציג קונפליקטים שבין יחיד לחברה, אדם וגורל- מאפיינים נפוצים של הרומן של סוף המאה ה- 19 . ייחודו של עגנון מתבטא בעיצובם המפורט של הקונפליקטים באמצעות רשת סבוכה של מוטיבים שחלקם משמשים לעיצוב חיי הנפש וחלקם לעיצוב ההקשר החברתי.

"סיפור פשוט" הוא סיפור אהבה - ניסיונו של גבר צעיר לממש את אהבתו בחברה שאינה מכירה באהבה כערך ואינה מכירה בזכותו לממש את עצמו בדרך שתביא לפגיעה ביסודותיה: הדת, ערכים כלכליים וחלוקה למעמדות.

יוצרי ההצגה :
שלמה ניצן - מעבד הסיפור
יצחק גורמזאנו גורן - מעבד הסיפור
דניאלה מיכאלי - הבמאית
לילי בן נחשון - מעצבת התפאורה
עפרה קונפינו - מעצבת התלבושות
בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א במגמת עיצוב. תואר שני בלימודי עיצוב חני ורדי - מעצבת התאורה
רויטל מוניטה - מוזיקה
אסי אשד - דיבור ושפה

קאסט:
יואב דונט - הירשל
בוגר מגמת התיאטרון של תיכון אזורי גדרה. בוגר בית הספר למשחק ניסן נתיב 2007.
השתתף בהפקות התיאטרון: תמונות ציד מבווארי, היא ואני, סיפורי קרת, מי רצח את קוסטיה טרפלב )השחף 2), כולם רוצים לחיות. בקולנוע שיחק בסרט לבנון. הופיע בטלוויזיה ב"פרשת השבוע", "הכלה מאוקראינה" ו"לאהוב את אנה". זכה במלגות בתחרות המונולוגים של קרן שרת 2005, ובמלגה מקרן תל אביב .

גאיה טראוב - מינה
בוגרת המגמה לתיאטרון בביה"ס תיכון עירוני א' לאומנויות בת"א. הופיעה ב"עץ הדומים תפוס" בתיאטרון המדיטק בחולון בתפקיד אביה שאף זיכה אותה בפרס שחקנית השנה 2008. שיחקה בסרטים זנב של עפיפון והשרשרת של פסיה. השתתפה בתפקידים הראשיים בסדרות הטלוויזיה מרחק נגיעה (בתפקיד רוחל'ה) ובדני הוליווד בתפקיד דניאלה.

דניאלה וירצר - בלומה
בוגרת מגמת התיאטרון של תיכון עירוני א' בת"א. בוגרת הסטודיו למשחק של ניסן נתיב. במסגרת הלימודים הופיעה בהפקות התיאטרון: צייד המכשפות, בן ערובה, הסוס, נפוליאון חי או מת, העיירה שלנו, תחת חורש חלב. הופיעה בקפה ערבה בתיאטרון בית לסין.
השתתפה בסרטי הקולנוע הבועה וב- Hello Goodbye. הופיעה בסדרות ובסרטי הטלוויזיה: גבעת הירח, לחיי האהבה, כרכרה ירוקה, אלביס רוזנטל והאישה המסתורית, אגדת דשא ורועי לוי ובסדרה "מסכים" .

אסתי זקהיים - צירל
בוגרת בית הספר תלמה ילין. בעלת תואר ראשון בלימודי התיאטרון באוניברסיטת ת"א. למדה פסיכודרמה במסלול למטפלים, סיימה תואר Post Graduate ב- A.L.R.A – לונדון.
משלימה תואר מסטר באוניברסיטת לזלי.
השתתפה בסרטים: לילסדה, עפולה אקספרס עליהם קיבלה גם את האוסקר הישראלי, הכוכבים של שלומי. השתתפה בדרמות טלוויזיה ביניהן: 1000 קלוריות, דשאים סגולים, כאן ועכשיו. השתתפה בסדרות טלוויזיה: קפה פריז, כסף קטלני, טיפול נמרץ, עשרים פלוס. השתתפה בסרטים קצרים, סרטי גמר של סטודנטים, מופעים והצגות רבות בעיקר בפרינג', וידאו ארט, מופעים המשלבים אומנויות ומיצגים ביחד עם אחיה האמן דני זקהיים ז"ל. ההעלתה בשנה האחרונה מופע של שירה ווידאו, נדדה האהבה, בקפה תאטרון הקאמרי. הופיעה בתיאטרון תמונע בהצגות: רעב שזכתה בהצגה הפרינג' של 2004 ובהצגה אלוורה. השתתפה בהצגה זריחה, בפסטיבל פותחים במה, בבית לסין 2007. שיחקה בתיאטרנטו 2005 בהצגה לא ילדה של אף אחד. רקדה עם יוסי יונגמן במופע שיצרו יחד איפה תיקי בפסטיבל הרמת מסך 2003. מלמדת בתיאטרון חולון, בבית ספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים, בעבר לימדה וביימה בבית צבי ובסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין.

עירית נתן-בנדק - ברטה
בוגרת החוג למשחק באוניברסיטת ת"א 1997. בין ההפקות שהשתתפה בשנים האחרונות: אייכה, שיחות לילה, משחקי חברה בתיאטרון תמונע. תיבת נוח, פצפונת ואנטון, בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, פרה פרה מופע אימפרוביזציה בתיאטרון גבעתיים. המלך ליר פרויקט מיוחד בתיאטרון האוניברסיטה. ויקי ריי, גבר אשה מילים, השליח, האשה שרצתה, גבול הטעם הטוב בתיאטרון צוותא. ילדים רעים בתיאטרון הקאמרי. זכתה בפרס השחקנית הטובה על הופעתה במחכות לכבודו בפסטיבל סמול במה. בית הרוחות, מעשה מופלא, התבוננות בפסטיבל עכו. השתתפה בסדרות טלוויזיה: קוויקי, עבודה ערבית, נפילים, וסרמיל, פרשת השבוע, לגעת באושר. בסרטים ודרמות: שלוש אמהות, וסרמן איש הגשם, מתנה משמים, סימה ועקנין נכשפה, מיי פירסט סוני, החיים זה לא הכל, צדק מוחלט. בנוסף השתתפה בתכניות טלוויזיה ובהפקות רבות על הבמה.

בוריס שיף - גדליה
בוגר ביה"ס למשחק ולבידור בהנהלת ענת ברזילי. בעל תואר B.A. חוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה. בוגר בית הספר לדרמה וקולנוע, ביילורוסיה, מינסק. השתתף בשנים האחרונות בהצגות ובהפקות: מועדון הזוהר העולה, ארבע על ארבע בתיאטרון צוותא. טוביה החולב, אקסודוס, יומה האחרון של סדום, כוכבים נודדים בתיאטרון הגליל. השתתף בסדרות: קצרים, פולישוק, במרחק נגיעה בערוץ 2. מדריך חוגי דרמה לילדים בת"א, גבעתיים וכפר שמריהו.

יואב בר לב - ברוך מאיר
בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב, 1990. בתיאטרון חיפה שיחק בהצגות: טיפול בטנגו, שבת, ראשון, שני, תפילה, טסט לעיוורים, אנטיגונה, הקפטן, ארתורו אוי, גטו, החתונה האחרונה, שלום ולא להתראות, גן ריקי, יתוש בראש, אב הבית, אילוף הסוררת, הקאמבק של בוריס שפילמן, השתיקה, עיר הנפט, הדוכסית של אמלפי, טיפול בטנגו, המכוער. הנחה ושיחק באימפרו. בתיאטרון הקאמרי שיחק בהצגות: האבן השושנים, היערות, ריצ'ארד השלישי, ענבי זעם. בתיאטרון לילדים ולנוער: טיול לכוכב הגבינה, שמריהו "חלומות גנובים. בפרינג': האחים. בטלויזיה שיחק בדרמות: החברים של יעל, מבחן אמריקאי, רצח ברוממה, המכשפה מרחוב מלצ'ט. בסדרות: כנפיים, בית משות. השתתף במערכונים הערב עם יצפאן. הנחה את תוסס בערוץ 1. שיחק בסרטי הטלוויזיה ביפ, אמצע הסרט. כתב יחד עם חנוך רעים את המחזות טיול לכוכב הגבינה (המחזה הועלה גם בפרנקפורט, גרמניה), האחים וביאליק 22. כתב את המחזה אח אח בום טראח עם נורמן עיסא.

יונתן צ'רצ'י - המספר
בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי". שחקן תיאטרון משנת 1982. בין ההצגות בהן השתתף: חפץ, אבודים ביונקרס, מלאכים באמריקה, גורודיש, מפעל חייו, פעורי פה, העלמה והמוות, המלט, תופרות, נירנברג, מילאנו, גיבור מעמד הפועלים, מותו של סוכן, המלך ליר. ההצגה ביקורת חצות בפסטיבל עכו 1987 זיכתה אותו בפרס השחקן המצטיין. הצגת היחיד שלו אדון V זיכתה אותו בציון לשבח בפסטיבל תיאטרונטו 1997 ובמועמדות לפרס השחקן המצטיין בפסטיבל אדינבורו 1997. בטלוויזיה הופיע בסדרות כסף קטלני, מרחב ירקון, זינזאנה. מביים בתיאטרון צה"ל בבתי סוהר, במתנ"סים של המועצה לילד החוסה ונוער שוליים. לימד דרמה וביים במשך שלוש שנים בתיכון של המכללה למינהל בגבעתיים.