מחקר חדש באוניברסיטת חיפה קובע:

"האבות חשובים לפחות כמו האימהות בתהליך התפתחות היכולות הרגשיות של הילד. לימוד הפן הרגשי בראי הערכים החברתיים אינה נחלתה הבלעדית של האם, כפי שסברו בעבר", כך אמרה איילה שריקי מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה.




לדבריה, היכולות הרגשיות המתפתחות אצל הילד תלויות בתגובותיו של האב אליו בדומה לתגובותיה של האם. "גם הקשר הרגשי של הילד לאביו, הרצון שלו לשמור על קירבה, בייחוד במצבי מצוקה, תורם לילד תרומה דומה
ממש כמו הקשר שלו עם אימו", הוסיפה שריקי שחקרה את האינטליגנציה הרגשית של הילד בעבודת הדוקטורט שלה. "האינטליגנציה הרגשית לפי הספרות המחקרית היא מכלול של יכולות מנטאליות כמו זיהוי רגשות, הבנה של התנסויות רגשיות, שימוש ברגש ככלי עזר לחשיבה וויסות רגשות, היכולות מאורגנות במבנה היררכי ופועלות על העולם הרגשי", הסבירה.

מטרת המחקר הייתה לבחון את תרומת האימהות והאבות ליכולת ההבנה הרגשית של הילד וליכולתו של הילד לווסת רגשות. "ההורה הוא המנגנון הראשי לתרגול היכולות הרגשיות של הילד, הוא יוצר את הבסיס להתנהגות של ילדו. הגורמים העיקריים המשפיעים הם: מידת הרגישות שמפגין ההורה כלפי הילד, הביטחון שיש לילד בקשר עם ההורה ומידת הקרבה בינהם", הסבירה שריקי.

"עם ילד המפגין בעיות רגשיות ההורים חייבים להפנים את החשיבות של 'איך לעשות' בנוסף ל'מה לעשות'", אמרה שריקי והדגישה כי אותו ה'איך' מתבטא במידה בה הילד חש חופשיות לבטא את צרכיו ובמידה רבה לדרך בה ההורה מגיב ברגישות ובכבוד לצרכים אלו. "העצות הפרקטיות וה'קלות' שנפוצות בימינו להורים מתעלמות לעיתים מן העובדה כי מדובר בתהליכים מורכבים: איך הילד מאותת על צרכיו, כיצד הילד מבטא את רגשותיו, כיצד ההורה מגיב, עד כמה בטוח הילד במערכת היחסים עם ההורה. האיכות של התהליך הזה והאיכות של מערכת היחסים הורה- ילד, תשמש את הרקע להתנהגותו של הילד- כל חייו", אמרה שריקי.


במחקר השתתפו 200 תלמידי כיתות ה', בגילאי 10-11, מבתי ספר בקריות ובחיפה, 55% מתוכם בנים ו-45% בנות. בנוסף השתתפו 70 זוגות הורים ועוד 15 הורים חד- הוריים. המחקר מבוסס על נתוני שאלונים אותם מילאו הילדים וההורים.

"לממצאי המחקר השלכות חשובות בתחום הטיפולי", הסבירה שריקי והדגישה כי בפני אנשי מקצוע שמדריכים הורים כיצד לעודד יכולות רגשיות אצל ילדיהם, חשוב לדבר על טכניקות כמו הנחייה והרגעה, יש להזכיר את הצורך לפתח רגישות וכבוד לצרכים השונים של הילד ולבנות עימו קשר חם, בטוח וקרוב". שריקי סיכמה בנימה אישית ואמרה כי "כשנבין את מורכבות התפקידים של הורינו אולי נוכל להביט בסלחנות רבה יותר על חוסר המושלמות שלהם".