חדש בקולנוע : חולשה ליופי Elegy

"יש לי חולשה ליופי נשי... כל אחד חסר הגנה אל מול משהו, וזו החולשה שלי. אני רואה אותו, והוא מעוור אותי לכל דבר אחר"

מדברי גיבור הסרט, דיוויד קפש.


הרבה מאוד סרטים מדברים על אהבה, עושים אהבה ודנים ביחסים. אך זה קורה רק פעם בכמה עשרות אולי שסרט מצליח לחדור את מעטפת הבנאליות ולהתבטא בצורה שתמיס את חומות ההגנה שלנו כצופים.

העלילה
הפרופסור הכריזמטי דיוויד קפש ידוע בחיזוריו אחר הסטודנטיות שלו, אך הוא אינו נותן לאף אישה להתקרב אליו יתר על המידה. אולם, כשקונסואלה קאסטיו - הצעירה והיפיפייה נכנסת לכיתת הלימוד שלו, שכבת ההגנה שלו מתמוססת כאילו לא הייתה. יופייה שובה אותו ומבלבל אותו לחלוטין.
קונסואלה היא הרבה מעבר לאובייקט של תשוקה. היא מודעת היטב לעצמה, בעלת עוצמה רגשית והיא מאתגרת את הפרופסור בעל הדעות הקדומות על נשים צעירות ויפות. הצורך של דיוויד באישה הצעירה שנכנסה לחייו הופך לאובססיה, אבל בסופו של דבר, הפנטזיות הקנאיות שלו על בגידותיה מרחיקות אותה ממנו.
מרוסק, דיוויד משקיע את עצמו בעבודה ונאלץ להתמודד עם אובדן חבריו הוותיקים.
שנתיים לאחר מכן קונסואלה חוזרת לחייו, עם בקשה נואשת שתטרוף את כל הקלפים...

הבמאית איזבל קויסייט ("החיים בלעדי") מתארת בחדות אבחנה קשר אינטימי בין גבר מבוגר לאישה צעירה המשנה את חייהם יותר מכל מה שהעזו לדמיין ובין השניים צומח סיפור אהבה מיוחד במינו עם חום אנושי, שנינות מרירה ועוצמה ארוטית.
הסרט חוקר את כוחו של היופי לעוור, לגלות ולשנות.

בסרט המבוסס על הרומן הקצר של זוכה פרס הפוליצר, פיליפ רות, בשם
"The Dying Animal" מככבים המועמדת לאוסקר פנלופה קרוז, וזוכה האוסקר בן קינגסלי –שני שחקנים משובחים שהניגודיות הגיאוגרפית ביניהם יוצרת מתח מרתק.
הסרט מדבר על יופי ויופי הוא הרי בעיניי המתבונן. פנלופה קרוז נחשבת לאישה יפה וסקסית אך עניין היופי שלה נתון לוויכוח עם טעמים שונים, מזוויות שונות ואפילו בתרבויות שונות. בן קינגסלי אינו גבר יפה אך יש בו עוצמה ורגישות גם יחד שאינך יכול להישאר אדיש אליהם. זו הנקודה הזו בדיוק הממחישה סיטואציות בחיים שיופי לשמו אינו מהווה קטליזטור אם קיימת משיכה מסוג אחר... משיכה אינטלקטואלית, משיכה רגשית, ריח ממכר וכתוצאה מכל אלו – תלות בלתי מוסברת הנוצרת כלפי אדם אחר.

הסימביוזה שהצליחה ליצור כאן הבמאית בין שני השחקנים ראויה לציון וכמות ההיבטים שיש לתת עליהם את הדעת בסרט הזה היא רבה ונוגעת.

בהתייחס לעובדה שאיזבל קויסייט היא האישה הראשונה שמביימת סרט על פי ספרו של הסופר זוכה הפוליצר פיליפ רות ("הכתם האנושי"), היא מצליחה להביא כאן את התייחסותה המרוכזת לעולמם הפנימי של הדמויות. דיוויד קפש מנסה לברוח מאהבה בכך שהוא מתמקד בסקס, אבל בסופו של דבר, דרך המין הוא מוצא אהבה. "אני חושבת שזה מרגש ביותר". אמרה באחד הראיונות שהעניקה עם יציאת הסרט.
בקונסואלה הצעירה והמנוסה פחות רואה הבמאית, כבעלת הכוח במערכת היחסים: "היא חזקה יותר. היא יודעת מה היא רוצה, והיא אינה מתביישת בזה". היא מוסיפה.

"המשותף לשחקנים הוא הפגיעות... כשאתה יוצר דברים מאפס, אבל עם פגיעות. זה מדהים... משהו מהמצב האנושי מתחיל לזרום. .." התבטא קינגסלי – שחקן מוכשר , מכובד ומוערך אותו יצא לי לפגוש ואני חייבת לציין כי הרושם שהשאיר עליי היה נהדר. אדם צנוע, מקצועי ובעל ראייה עמוקה לחיים.

עוד היבט אחד שיש לתת עליו את הדעת הם הדמויות ה"משניות" בסרט - להן תפקיד חשוב מאוד. הן מהוות את קול ההגיון, המצפון, "הקול הפנימי" הזה שלפעמים צריך שיבוא חבר ויאיר פנימה כדי שגם אתה תוכל לראות את האמת . לפעמים אנו מתיימרים לחשוב או לנהוג בצורה מסוימת אך הצרכים או היכולות הנפשיות שלנו לא מאפשרות לנו יכולת תמרון גדולה מדיי. מה חסר היום לאנשים שטוב להם, למה הפיתויים הקטנים הללו הם בלתי נשלטים, איפה מתחילה האמת הפנימית והיכן היא מסתיימת, האם הפכנו להיות צללים של אמת ותו לא?! האם לנצח נתעורר מאוחר מדיי כדי להבין איפה טעינו? כשזה בסרט - זה נסלח כי הוא מסתיים לאחר כשעה וחצי אך בחיים החיים נמשכים וסופחים אליהם את כל הטעויות שלנו...

מועמד לפרס דוב הזהב לבמאית הטובה ביותר, פסטיבל ברלין 2008


ארה"ב / 2007 / 108 דקות

בימוי : איזבל קויסייט
קאסט: בן קינגסלי, פנלופה קרוז, דניס הופר, פטרישה קלרקסון, פיטר סארסגארד, דבורה הארי

לראות, לראות, לראות !