המלאכיות של צ'רלי

זו לא הייתה עוד מסיבת יום הולדת או מסיבת רווקות. הן היו בנות שפשוט בא להן לעשות חיים. אחת הייתה שרופה בשמונים אחוז מעורה - בחורה קופצנית עם אנרגיות מטורפות וחיוך מקסים. השנייה – קטועת רגליים מעל הברכיים, קצת יותר מופנמת. השלישית – קטועת רגל ויפיפייה אמיתית. הרביעית – מושלמת. בכל רמ"ח אבריה. הייתה ביניהן כימיה שקשה להסביר במילים. הן נראו כמו החברות הכי טובות בעולם. להגיד שלא הייתי מופתע ברגע שנכנסתי, יהיה שקר.




כבר הזדמן לי להופיע מול בחורות עם מגבלות, ותמיד התייחסתי אליהן כאל נשים מן המניין. אבל למקבץ הזה לא הייתי מוכן. מה שעזר לי להתעשת, הייתה העובדה שכבר בכניסה הרגשתי באווירה המיוחדת שהייתה באוויר. בקבוקי אלכוהול היו מפוזרים על השולחן, אחת מהן הייתה עסוקה בגלגול ג'וינט, והכי חשוב – כולן חייכו, והחיוכים שלהן הדביקו אותי. ההומור השחור זרם שם, ללא כל רגשי נחיתות הן ירדו אחת על השנייה והיו הרבה צחוקים. אני קפצתי על ההזדמנות והצטרפתי. למשל כשהשרופה אמרה שחם לה, עניתי, "לא קצת מאוחר מדי להגיד את זה?" לבחורה קטועת הרגל אמרתי, "את בטח אלופה בקרב תרנגולים", "את נראית לי בחורה מורכבת", "אף אחד לא מושלם", "כולנו צריכים חיזוקים בחיים", "זוגיות זה כמו פאזל", ואני יכול להמשיך עד שיפסיקו אותי. אומר מראש – אני מרחם רק על מי שמרחם על עצמו. אני מכיר אנשים שיש להם גוף "מושלם", אבל נפשית הם נכים. אני זוכר שניגשתי לזו כרותת הרגליים, התיישבתי מעליה כששתי ידיה לופתות את ישבני, השכבתי אותה על גבה, והתחלנו להתפלש זה בתוך זה, אני בחוטיני, היא בתחתונים ובחזייה.

יש קטע בהופעה בו אני לוקח חתיכת עוגה, מורח על גופי ונותן לבנות ללקק. עשיתי את זה איתן, וכשהן סיימו ללקק את גופי אחת מהן אמרה, "עכשיו תורך ללקק." היא לקחה חתיכה מהעוגה ומרחה חלקים ממנה על גופה של הבחורה השרופה, שלא הפסיקה להגיד כמה היא אוהבת סקס. אתם בטח חושבים שניסיתי להתחמק מהמטלה הזאת, אבל לא. ליקקתי את העוגה מגופה המצולק ולא השארתי פירור. נהניתי מזה אפילו יותר משהתענגתי כשליקקתי נשים אחרות. באיזשהו שלב העניינים התחממו, והמסיבה עברה לחדר השינה. הייתי רק בחוטיני והתיישבתי על המיטה כשהן מסביבי, נוגעות בי, מורידות לי את החוטיני, יורדות לי לסירוגין. הרגשתי כמו על טריפ. באיזשהו שלב נשארתי לבד עם הבחורה כרותת הרגליים, והתחלנו להזדיין. זה היה מטורף. לפתע הבחורה השרופה נכנסה לחדר, התיישבה על המיטה לידנו ופשוט צפתה בנו. ואז הן התחלפו. שכבתי עם השרופה, שעשתה בחלק מהזמן מופע אוננות עם ויברטור שאני מביא איתי להופעות. ממש גמרה לי את הבטריות. לבסוף היא גמרה כל כך חזק שבלילה שהלכתי לישון, עדיין היו לי צפצופים באוזניים.
עם קטועת הרגל היו מזמוזים, אבל לא יותר. עם זו שלא הייתה נכה, לא היה לי כל מגע. היא רק צפתה ומדי פעם התערבבה עם אחת מחברותיה, אבל לא איתי.

מאז אותו לילה, בכל פעם שאני רואה אישה נכה, אני מקווה שגם חיי המין שלה סוערים כמו אלה של רביעיית הבנות שפגשתי. בעצם, זה נכון לגבי כל אישה. דווקא זו שהיה לה גוף "מושלם", הייתה הכי פסיבית בכל הסיפור, ואולי זה לא מקרי ?!


(*** לקוח מתוך הספר, "כשהדלת נסגרת והמוסיקה מתחילה")