מה הקשר בין אומגה 3, אסקימוסים, שמן דגים ורעלת הריון ?

כבר בעבר היה ידוע, שבקרב האסקימוסים, שמזונם עשיר בדגים, שמקורם במי ים עמוקים וקרים, שכיחות רעלת ההריון נמוכה ביותר וכמעט לא ידועים שם מקרים של רעלת הריון המתפרצת מוקדם. נשים בהריון, הסובלות מבחילות והקאות, בדרך כלל נמנעות מלקיחת אומגה 3 כתוסף מזון, אך ישנה חשיבות גדולה בהקפדה על דיאטה נבונה, עשירה במאכלי דגים ואצות ים, במהלך ההריון. דיאטה שכזו, עשויה להבטיח את ההספקה, המומלצת, על ידי מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית, ה- FDA, של 3 גרם עד 14 גרם ליום של חומצות השומן החיוניות מסוג EPA ו- DHA ואינה מלווה בטעמי לוואי של דג או שלשולים וחשיבותה גבוהה.



כף שמן הדגים, סיוט הבוקר של ילדותנו, כבר מזמן פשטה צורה ולבשה צורה מודרנית והיום היא מופיעה ארוזה בתכשירי אומגה 3. מדובר כידוע בחומצת השומן אשר חלקה בדיאטה שלנו הפך להיות פחות מאופטימאלי. כמעט הכל כבר נאמר על תוסף מזון פלאי זה, ארגון רופאי הלב ממליץ עליו לכל המחלימים מאוטם שריר הלב ולמניעת היווצרותם, רופאי הנפש ממליצים עליו לטיפול במחלת דו קוטביות כמו מאניה דפרסיה ולמניעת דיכאון לאחר לידה, ועוד ועוד.
ספר חדש על אומגה 3, שכתבו הפרופ' פייר סינגר, מהמכון לחקר התזונה במרכז הרפואי בילינסון והגברת רות משה, דיאטנית קלינית, ושערך ישראל גלמור, שהינו הרוח החיה העומדת מאחורי הפיכת אומגה 3 לתוסף מזון "גורמה", מציג את ההיבטים החדשים של אומגה 3. אחד התחומים הפחות ידועים הוא חלקו החשוב של אומגה 3 בהריון. בספרם החדש סוקרים המחברים מאמרים רבים, שהראו בצורה חד משמעית, כי הקפדה על תזונה עשירה באומגה 3, בקרב נשים בהריון ובתקופת ההנקה, הינה בעלת חשיבות מיוחדת בתרומתה להתפתחות המוח של העובר והילוד, גורמת להבדלים משמעותיים ביכולת המוטורית, הקוגניטיבית ובכושר הראיה של הילדים מהגיל הרך.
יתרון חשוב נוסף של אומגה 3, שלא היה ידוע עד כה ואשר עולה מהספר, הוא חשיבותו במניעת רעלת הריון, שהינה אחד מסיבוכי ההריון הקשים, הפוקדים כ- 5% מהנשים בהריון, והיא הגורם השני בחשיבותו לתמותה ותחלואה של נשים בהריון. רעלת ההריון, מתאפיינת בעליה פתאומית של לחץ הדם באמצע ההריון או סביב הלידה, כשהיא מלווה בנזק לכליות או למוח. התפרצות מוקדמת של המחלה, שעשויה להביא לפרכוסים ולשטף דם מוחי, מביאה ללידה מוקדמת, והילוד סובל לעתים קרובות מפגות קשה, תת משקל ונשקפת סכנה לחייו ולהתפתחותו הפיזית והמנטאלית עקב הלידה המוקדמת.
אומגה 3, שם כללי לשרשרות חומצות שומן חיוניות ארוכות ולא רוויות, נפוץ בשלושה מרכיבים הנקראים EPA, DPA ו- DHA. חומצות שומן רב בלתי רוויות אלה, הן המקור לפעילותם של הפרוסטגלנדינים, שהינם חומרים אנטי דלקתיים, אשר חיוניים לקליטת ההריון בדופן הרחם ואחראים למניעת דלקות ודחייה של קליטת העובר בדופן הרחם. כאשר מעשירים את התזונה באומגה 3, כמות ה- EPA וה- DHA בקרום התא גדלה ועולה רמת היצור של הפרוסטגלנדינים. הדבר חשוב במיוחד בתחילת ההריון, כאשר הפרוסטגלנדינים מביאים להרחבת כלי הדם האימהיים, המספקים חמצן ומזון לרחם ולשליה ומחסור בהם הוא אחד הגורמים המונעים השתלה טובה של העובר בדופן הרחם, והזנה טובה של השליה והעובר.
כבר בעבר היה ידוע, שבקרב האסקימוסים, שמזונם עשיר בדגים, שמקורם במי ים עמוקים וקרים, שכיחות רעלת ההריון נמוכה ביותר וכמעט לא ידועים שם מקרים של רעלת הריון המתפרצת מוקדם. נשים בהריון, הסובלות מבחילות והקאות, בדרך כלל נמנעות מלקיחת אומגה 3 כתוסף מזון, אך ישנה חשיבות גדולה בהקפדה על דיאטה נבונה, עשירה במאכלי דגים ואצות ים, במהלך ההריון. דיאטה שכזו, עשויה להבטיח את ההספקה, המומלצת, על ידי ה- FDA, מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית, של 3 גרם עד 14 גרם ליום של חומצות השומן החיוניות מסוג EPA ו- DHA ואינה מלווה בטעמי לוואי של דג או שלשולים וחשיבותה גבוהה.
במחקרים רבים נמצא, שצריכת אומגה 3 בקרב נשים במהלך ההריון ובמיוחד בתחילתו, היא בעלת חשיבות מכרעת במניעת רעלת הריון ובמיוחד רעלת הריון מוקדמת ופגות. העובר צורך כ- 50-60 מ"ג ליום ואילו השליה וכלי הדם של האם כמות כפולה מזו. במיוחד חשובה האומגה 3 בזמן יצירת רשת כלי הדם המסועפת בשליה (האנגיוגנזה), שבלעדיה לא תתאפשר קליטתו של העובר והזנתו. החוקר קולצ'קו וחבריו, פרסמו בכתב העת המדעי של רפואה טרום לידתית (Journal of perinatal medicine), היוצא בגרמניה, את מחקרם על המעבר המואץ של חומצות השומן העשירות באומגה 3 אל השליה ומשם לעובר. המחקר העלה תמונת מצב דרמטית, לפיה, הגורם המכריע הוא זמינות יומית של חומצות השומן בתזונה. התוצאה המובהקת, שהתקבלה במחקר, הראתה ירידה, כמעט מוחלטת, במספר המקרים של רעלת הריון מוקדמת, המחייבת לידה לפני שבוע 34 והקטנה משמעותית במקרי רעלת ההריון בכלל. מעבר לכך, החוקר אולסון וחבריו, ערכו שלושה מחקרים גדולים,שפורסמו בכתב העת הבריטי לרפואה (British Medical Journal) ובכתב העת המדעי לגניקולוגיה ומיילדות (American journal of obstetrics and gynecology), היוצא בארצות הברית, שבוצעו בקרב למעלה מ- 6,000 נשים בדנמרק, באיי פארו ובנורווגיה ומצאו, שצריכה מועטת של דגים היוותה גורם סיכון שני בחשיבותו, אחרי מחלת יתר לחץ דם כרונית, לרעלת הריון מוקדמת ולפגות. מתוצאות מחקרים אלו עולה, כי בקרב נשים עם צריכה מועטת של דגים, שכיחות רעלת הריון, המחייבת לידה לפני שבוע 34 ואשר מלווה במשקל לידה מתחת לאחוזון החמישי, הייתה 7.1%, זאת לעומת 1.9% בקרב אוכלוסיית הנשים שצרכה דגים באופן יומי. יש לציין, שהשכיחות הנמוכה ביותר של 0.4%, הייתה בקרב נשים שצרכו דגי סלמון ודגי מי ים עמוקים.
החוקר וילאמס וחבריו, הצביעו על אחד הגורמים העיקריים להשפעת מחסור באומגה 3 על רעלת הריון, במסגרת מחקר שפורסם בכתב העת המדעי לאפידמיולוגיה. מסתבר, כי כאשר צריכת אומגה 3 נמוכה בקרב נשים בהריון, במיוחד בתחילת ההריון, הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במחסור בחומצות DHA ו – EPA, בדפנות כדוריות הדם האדומות ובעליה בכמות חומצה ארכידונית, שהיא חומצת שומן המהווה את הבסיס לאומגה 6. חומצה זו גורמת ליצירת סוג אחר של חומצות שומניות, ממשפחת הטרומבקסנים, אשר חיונית לתזונה ולהורדת רמת הכולסטרול אך במהלך הריון מביאה לכיווץ כלי הדם ומקטינה מאד את הספקת הדם לרחם ולשליה ובכך גם לעובר. התופעה חמורה ביותר אם המחסור באומגה 3 מתרחש בתחילת ההריון ואז רואים עליה גדולה בשכיחות של הפלות, תמותה תוך רחמית ובעיקר רעלת הריון.
הדרך הטובה ביותר לפתח מניעה וריפוי של רעלת הריון היא באמצעות הגילוי והזיהוי המוקדם. זיהוי מוקדם של נשים בסכנה להתפתחות רעלת הריון מאפשר לפתח דרכי מניעה. ככל שניתן לזהות סיכון לרעלת הריון בשלב מוקדם, כך עולים סיכויי המניעה הריפוי והטיפול. זאת באמצעות השגחה רפואית קרובה, מודעות של כל המערכת הסובבת, ושימוש בתוספי מזון כמו אומגה 3, חומצה פולית, תוספי סידן, ואפילו שוקולד מריר וכן, טיפול תרופתי כמו אספירין, במידה שהרופא מוצא לנחוץ.
דרך חדשנית, לגילוי מוקדם של רעלת הריון, פותחה לאחרונה בצוות המדענים של חברת דיאגנוסטיק טכנולוג'יס הישראלית, המאפשרת, באמצעות בדיקת דם פשוטה, לעקוב אחר מצב ההיריון ולהתאים לו טיפול וליווי רפואי הולם. מדעני החברה הצליחו לבודד חלבון ייחודי לשליה, המכונה PP13, המצוי רק בנשים בהריון ואשר מגיע אל דמה של האם ההרה. באמצעות בדיקת 13PP ניתן לקבוע את רמת החלבון בדם הנשים כבר בשבועות 8-13 להריון, בשליש הראשון, כאשר רמה נמוכה מהנורמאלי של החלבון מצביעה על סכנה להתפתחות המחלה. שקלול תוצאות הבדיקה עם שבוע ההיריון, BMI, גיל האם ועישון, מאפשר לזהות את הנשים בסיכון. הזיהוי המקודם מאפשר לרופא המטפל, להציע לנשים בסיכון, השגחה רפואית הדוקה יותר ולבחון את השימוש בטיפולים שונים, על מנת למנוע סיבוכים וסיכונים הנובעים מהריון בסיכון. ניתן לבצע את הבדיקה כחלק מבדיקות השגרה שהרופא ממליץ עליהן בתחילת ההיריון, במסגרת הערכת המצב הראשונית, או לבצעה כבדיקה נלווית לבדיקות הביוכימיות לתסמונת דאון בשליש הראשון להריון. מספיקה דגימת דם קטנה נוספת, שתשמש לצורך בדיקת רמת החלבון PP13 בדם האם.

מידע נוסף אודות רעלת הריון ניתן למצוא באתר האינטרנט הנמצא בכתובת:http://www.pregenesys.co.il



*** ד"ר מאירי היא ד"ר לנוירו ביולוגיה, המתמחה בביוטכנולוגיה ובפיתוחים מדעיים על בסיס שליה. מכהנת כמנכ"ל חברת דיאגנוסטיק טכנולוג'יס העוסקת במציאת שיטות לאבחון מוקדם של מחלות ושיטות טיפול למניעת התפתחותן.