כסיסת ציפורניים – התופעה, הדרכים להתמודדות ומניעה

כסיסת ציפורניים היא הרגל מגונה לא רק מסיבות אסתטיות וחברתיות, אלא גם מטעמי בריאות.




כסיסת ציפורניים או כפי שמכונה בעגה המקצועית, אונכִיופַאגיה, הינה הרגל נפוץ בקרב ילדים ומבוגרים. ההערכות הם כי כ- 30% מהילדים בגילאי 7 עד 10, כ- 45% מבני הנוער וכן כ- 20% מהמבוגרים סובלים מתופעה זו.

הסיבות לכסיסת ציפורניים מגוונות וכוללות: חרדה, מתח, בדידות, חוסר אקטיביות, חיקוי של חבר משפחה (בקרב ילדים), שלב מעבר ממציצת אצבע (בקרב ילדים).

טיפול אפקטיבי בכסיסת ציפורניים כולל טיפול משולב המכוון כלפי התופעה עצמה וכן כלפי גורם התופעה. הסכמת המטופל ושיתוף פעולה מצידו הינם תנאי בסיס להצלחת הטיפול.

איך מזהים כסיסת ציפורניים?
הציפורניים של כוסס בדרך כלל קצרצרות, לא אחידות, שבירות והעור סביבן משופשף וקשה.

מה רע בכסיסת ציפורניים?
מלבד המראה הלא אסתטי, ציפורניים כסוסות והעור שלידן עלולות בקלות להיות מוקד לדלקות. במקרים קיצוניים הדבר יכול אף להוביל לפטרת בציפורניים.

למה כוססים ציפורניים?
בדומה לחריקת שיניים, גם כסיסת ציפורניים היא הרגל להפגת מתחים.
חלק מצעדים אלה הם שינויים התנהגותיים וחלק הם מחסומים פיזיים אשר מונעים את הכסיסה.

כסיסת ציפורניים נחשב גם להרגל המעיד על עצבנות.
הרגלים נוספים בקטגוריה זו כוללים פעילויות כגון: סיבובי ומשיכות שיער, מציצת אצבע וחיטוט באף. התופעה מתחילה בקרב ילדים החל מגילאי 3 – 4 שידועים כגילאים בהם הילדים מתחילים להניע תהליכים חברתיים ונמצאים במתח רב הקשור במלחמות על מקומם בחברה. ברוב המקרים, כאשר הילד גדל, הוא מפסיק לכסוס את הציפורניים, אולם כמחצית מהילדים בגילאי 10 עד 18 ממשיכים לכסוס ציפורניים. הרגל זה נפוץ יותר בקרב בנים ועשוי להתקשר לעובדה שבגיל זה בנות מתחילות לשים לק על הציפורניים, דבר שמהווה סוג של מחסום לכסיסת ציפורניים.

איך מתגברים על ציפורניים כסוסות:
להתגבר על הרגלים מושרשים קשה מאוד. לכן, אנו כהורים צריכים לזהות את ההרגל אצל ילדינו ולנסות ולהפסיק אותו בטרם הפך להיות אקוטי.

בהינתן וכסיסת ציפורניים עלולה להוות אות אזעקה למצב נפשי - הצעד ראשון הוא המודעות לתופעה והניסיון להבין את הסיבה לכך: שיחה עם הילד, עם המחנכים שלו ומעקב צמוד יותר אחרי התנהגותו יסייעו להבין מהיכן נובע הלחץ והמתח בו הוא נמצא, ויהוו נדבך חשוב במיגור התופעה, תהליך זה צריך לבוא במשולב עם גורם חוסם כמו מריחת לק 'מרה' (דקסל פארמה - דקסון) זהו נוזל שקוף הנמרח על הציפורן וסביבתה, מתייבש בתוך דקות אחדות ומהווה "שומר בלתי נראה" של הציפורניים. בזכות טעמו המר של הנוזל, כוסס הציפורניים משתדל להימנע מן ההרגל, ועם הזמן, גם האצבעות פשוט נהיות ממושמעות יותר. מי שמעדיף את האופציה הטבעית – סחיטת קליפת תפוז ומריחתה על הציפורן עושה גם היא את העבודה.

גם גזיזת ציפורני הילדים וטיפוחן מסייעת להימנע מן ההרגל. טיפול בציפורניים יכול לשמש כזמן בילוי של אמהות ובנותיהן, אשר אוהבות לחקות את הרגלי הטיפוח של האמהות. באופן כזה, אפשר להשיג שתי מטרות, גם ללמד הרגלי אסטתיקה, גם למצוא את הזמן הדרוש לילדה להיפתח בפניכם וספר מה מפריע לה (ואשר בא לידי ביטוי בכסיסת ציפורניים).


בסיכומי של דבר, מדובר בהרגל שקשה להיגמל ממנו, ולכן, חשוב מכל להצטייד באורך רוח, סבלנות, רצון לפתור את הבעיה ולהתמיד בפתרון.