אמנון ותמר – סגל תלת-גוני

אמנון ותמר נמנה בין פרחי החורף החביבים ביותר בגן הנוי. זהו צמח חד שנתי בארצנו ומוצאו מאזורים קרים באירופה, שם הוא רב-שנתי.

אמנון ותמר הינו שמו העממי והמוכר של פרח זה ושמו הבוטני: "סגל תלת- גוני".
סגל – מכיוון שהצבע הסגול בולט ברבים מן הפרחים ממשפחה זו ( משפחת סגליים).
תלת-גוני – זן נפוץ וותיק של אמנון ותמר שפרחו קטן וצבעיו: לבן, צהוב וסגול.

מקור השם העממי – אמנון ותמר
מהיכן בא שמו של האמנון ותמר אין לדעת במדויק. הדעות על כך חלוקות:

האם מהסיפור המקראי ?
אמנון ותמר בסיפור התנ"כי היו אח ואחות.
אמנון, בנו בכורו של דוד, התאהב באחותו היפיפייה תמר. התחזה לחולה ופיתה אותה לבוא אל חדרו ולהביא לו את ארוחתו. תמר נענתה לבקשתו והוא אנס אותה ולאחר מכן גרשה מן הבית.
דוד לא העז להעניש את בנו בכורו בשל גילוי עריות, אך אבשלום אחיה של תמר, נשבע לנקום את כבודה המחולל של אחותו ורצח אותו בעת חגיגת גז הצאן בשעה שזה היה מבושם מיין.

האם מספרו המתורגם של טשרניחובסקי ?
שתרגם את אגדת העם הרוסית על איבן ומריה וקרא לו אמנון ותמר. האגדה מספרת על אח ואחות אשר נפרדו בילדותם ובבגרותם התאהבו מבלי לדעת כי הם אחים. וכשנודע להם, הם מתו מחובקים זה בזו והפכו ל"איבן דה מריה" (פרח האמנון ותמר כפי שקוראים לו הרוסים).

או אולי מספרו של אברהם מאפו ?
שכתב בספרו "אהבת ציון" סיפור אהבה בין שתי דמויות מרכזיות, אמנון ותמר. מאפו השתמש בשמותיהן של שתי הדמויות מהסיפור המקראי.

על שם איזה מהסיפורים הללו בא לו שמו העממי של הצמח לא ממש ברור...
מה שברור הוא, כי מראו המלבב והמחויך של פרח זה, אופטימי יותר מהסיפור המקראי.

בתרבויות עמים שונים ישנו צמד שמות פרטיים של זכר ונקבה שנחרתו בזיכרון הלאומי והחברתי:
אצל הגרמנים הנזל וגרטל (עמי ותמי).
רומאו ויוליה של שקספיר
איבן ומריה אצל הרוסים
האנגלים קראו לאמנון ותמר "ג'ק וג'יל". פתגם אנגלי גורס כי "חובה שלכל ג'ק תהיה ג'יל משלו" כלומר לכל בחור חייבת להיות בחורה.

נתוני הצמח
במשתלות כיום ניתן למצוא עושר רב של צבעים ושילובי צבעים של צמח זה שהופכים אותו בשל כך לחביב הקהל.
עד לפני מספר שנים לא רב, היינו זורעים את זרעי אמנון ותמר במנבטה ומחכים מספר שבועות לנביטה והפריחה. מזריעה נקבל פרחים בעלי גוון לא צפוי. כיום עם מגוון הצבעים המפתה על מדף המשתלות, בעלי הגינות מעדיפים לקנות אותו כבר בפריחה ועל פי הגוון הרצוי להם.

הצמח נמוך - עד 20 ס"מ גובהו.
לפרח חמישה עלי כותרת שגודלם נע בין 2-12 ס"מ תלוי בזן.
ריבוי באמצעות זרעים או על ידי חלוקה של הצמח.

ניתן לחלק את הזנים על פי הקבוצות הבאות:

אמנון ותמר פרח ענק – קוטר הפרח נע בין 10-12 ס"מ. כשהטמפרטורות יורדות הפרח גדל. בדרך כלל זהו פרח עם כתם צבע כהה במרכז או לעיתים שילוב שני צבעים ויותר.

אמנון ותמר פרח בינוני וצבע אחד – קוטר הפרח נע בין 8-10 ס"מ והפרחים מתאפיינים בצבע אחד בלבד, המאפשר יצירת כתמי צבע ברורים בערוגה.

אמנון ותמר מיוחדים – קוטר הפרח נע בין 4-6 ס"מ. לכל פרח ייחוד משלו בשרטוטים העדינים ובצבעים הרכים או העזים לחילופין.

אמנון ותמר ננסי – קוטר הפרח אינו עולה על 2 ס"מ. הצמח קומפקטי, עם עלווה קטנטנה. הוא יוצר מרבד צמחי יפה שלרוב גם מזריע את עצמו ( אם כי הבנים אינם תמיד בצבע המקורי של צמח האם).

את האמנון ותמר מומלץ לשתול בסתיו, אך לא מוקדם מדי כאשר קיים עדיין חשש לחמסינים וגם לא באמצע החורף כאשר הטמפרטורות הנמוכות לא מאפשרות לצמחים להתפתח.
שתילה סתווית תביא לשני גלי פריחה גדולים: ראשון לפני החורף והשני העצמתי במיוחד באביב.
עם התקצרות הימים, בחורף, כמות הפריחה יורדת והיא מתעצמת עם התארכות הימים באביב.

אמנון ותמר ברפואה המודרנית – (המידע מתוך האתר של "ראן צמחים" מעבדת תרופות מצמחים)
נחשב לצמח בעל פעילות מתונה לטיפול במחלות עור ובמחלות דרכי הנשימה. הצמח מתאים לטיפול בילדים.
החלק השימושי בצמח לרפואה – העלווה – כחליטה, תמצית יבשה, טינקטורה או חלק מפורמולה.
הפעילות הרפואית – מכייח, מרכך, משתן מטבולי, מתמיר (אלטרנטיבי), נוגד דלקת.
משמש בעיקר לטיפול באקזמה, דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), סרפדת.
אך משמש גם לאלרגיות, ברונכיטיס (אקוטי), דלקת מפרקים ריאומטית (RA), זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), פסוריאזיס, שיעול יבש, שעלת.

זה הזמן לשתול צמח חביב ומשמח זה בגינתכם.

*** יהודית מלמן היא מתכננת נוף בצוות משתלות גבעת ברנר.