הצילום העיתונאי ירד מגדולתו

צלם העיתנות וחתן פרס ישראל אלכס ליבק בכנס בנושא הצילום העיתונאי באוניברסיטת חיפה הכריז כי:"הצילום העיתונאי ירד מגדולתו".




בפאנל בהשתתפות ליבק, מיכה בר-עם וזיו קורן הסכימו השלושה שיש לתקנן תקנון אתיקה שיתייחס לשימוש בפוטושופ בצילומי חדשות*.

"בעבר השיפוט של הצלם בשטח עמד מעל לכל שיקול, היום זה כבר לא קורה. אין בעיתונות שום דימיון או חשיבה ויזואלית והתמונה הפכה להיות אילוסטרציה לטקסט. הצילום העיתונאי ירד מגדולתו", כך אמר צלם העיתונות וחתן פרס ישראל אלכס ליבק בפאנל בנושא "פרקטיקה צילומית ומציאות תקשורתית" שנערך בכנס "הצילום העיתונאי" שהתקיים באוניברסיטת חיפה.

בפאנל השתתפו יחד עם ליבק גם הצלמים מיכה בר-עם, חתן פרס ישראל גם הוא, וזיו קורן. השלושה הגיבו לממצאי מחקר שנערך על ידי ד"ר אמיר גילת, ראש מערך תקשורת, הסברה ודוברות של אוניברסיטת חיפה ומצא כי מרבית התמונות בעמודי החדשות הן תמונות ארכיון והתבקשו לענות לשאלה המרכזית - האם יש ירידה בערכו של צלם החדשות.
"באופן מסורתי, העיתונות בישראל היא סביב המילה הכתובה והצלם רק מלווה את הכתב, כך שבאופן היסטורי, אף פעם לא היה כבוד בישראל לצלם העיתונות", אמר בר-עם.

בכל הקשור להתפתחויות הטכנולוגיות שמאפשרות כיום לבצע מניפולציות בתמונות בעזרת תוכנות פשוטות ונגישות לעריכת תמונות בדומה לפוטושופ הסכימו השלושה כי יש צורך בתקנון אתיקה שיסדיר את המותר והאסור בתחום. "התקשורת קיבלה בשמחה את העידן הדיגיטלי בצילום מבלי לתת תשומת לב לשלב הבא - טיפול ומניפולציות בתמונות", אמר קורן.

בהתייחסו לשינויים הטכנולוגיים שהפכו למעשה כל אדם עם טלפון סלולרי ל"צלם שטח" אמר ליבק שהמערכות הגיעו למסקנה שהתמונות יגיעו גם כך ממקור כלשהו, מה שהוריד עוד יותר את מעמדו של צלם העיתונות. "אם פעם היו מוציאים צלם למשימות ארוכות שבהם היה לו זמן להביא את הצילום עם הערך המוסף, היום אין לכך תקציב", הוא הוסיף.

"אין לי בעיה עם צילומי חובבים או צילומים של מצלמות אבטחה, הרי הסבירות שצלם עיתונות יהיה בדיוק ובזמן אמת במקום שבו מתרחש אירוע היא נמוכה. הבעיה מתחילה כשהערוצים המסחריים ממהרים להוציא מצלמה לשטח, אבל בגלל הרצון לחסוך לא מוציאים את הציוד המתאים, ואז מה שיש לצופה על המירקע זה פיקסלים מרקדים, כמו ציור סוריאליסטי, ומתחת הכיתוב 'שידור ישיר ממקום האירוע'", אמר קורן.