Iwomen בקהילה - העצרת המרכזית לנעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה אתר נשים s
חברה הרשמה לאתר
היום באתר 21/11/2024
אימייל
סיסמא
פורטל נשים - iWomen
יצירת קשר    |   
דף הבית > Iwomen בקהילה > העצרת המרכזית לנעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה
  כתבות אחרונות
חיות וחוויות עם 'תנו לחיות לחיות'בחופש הגדול בדיזנגוף סנטר חיות וחוויות עם 'תנו לחיות לחיות'בחופש הגדול בדיזנגוף סנטר

צבעי ילדים המיוצרים על ידי עמותת אנוש נמכרים בסניפי רשת צבעי ילדים המיוצרים על ידי עמותת אנוש נמכרים בסניפי רשת "Toys R' Us"

שוקו, לחמנייה, כיסא גלגלים שוקו, לחמנייה, כיסא גלגלים

טקסים של הַבְדָּלָה בין זיכרון לעצמאות

עמותת חיים - תורמים בנדיבות בחגיגה יוונית עמותת חיים - תורמים בנדיבות בחגיגה יוונית

עשיית חסד ב עשיית חסד ב"חסדי נעמי"

אירוע יד שנייה ווינטאג' של ויצ אירוע יד שנייה ווינטאג' של ויצ"ו במאז"ה

  לכתבות הקודמות ליחצו כאן


שתפו בפייסבוק

העצרת המרכזית לנעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה

מאת: שוש להב
העצרת המרכזית לנעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בבית לוחמי הגטאות תתקיים במוצאי יום השואה, העצרת השנתית לנעילת אירועי יום השואה והגבורה, בסימן 20 שנה ל"יד לילד", תתקיים בבית לוחמי הגטאות, במוצאי יום השואה,  יום חמישי, כ"ז בניסן תשע"ו, 5 במאי 2016, בשעה 19:45



 

בבית לוחמי הגטאות ע"ש  יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד, תתקיים העצרת המרכזית השנתית לנעילת אירועי יום השואה והגבורה, במעמד ראובן (רובי) ריבלין, נשיא מדינת ישראל.

 

מעל 10,000 איש צפויים השנה להגיע לעצרת הפתוחה לקהל הרחב, שתתקיים תחת הכותרת "אמא מותר כבר לבכות?", בסימן 20 שנה למוזיאון יד לילד. ישתתפו בעצרת ניצולים ומשפחותיהם מרחבי הארץ והעולם, יוצרים ומוסיקאים, תושבי הצפון, אנשי ציבור, חברי התנועה הקיבוצית, חיילים, חניכי תנועות נוער מכל רחבי הארץ.

 

העצרת תתקיים באמפיתיאטרון של קיבוץ לוחמי הגטאות בין השעות 19:45 - 21:30.

 

ישאו דברים:

ראובן (רובי) ריבלין נשיא מדינת ישראל

ד"ר ענת ליבנה – מנכ"לית בית לוחמי הגטאות

ניר מאיר - מזכיר התנועה הקיבוצית

 

בתוכנית:

מעמד "יזכור" הדלקת משואות והנחת זר "חסידי אומות עולם"

המופע - אמא, מותר כבר לבכות? בהשתתפות הזמר עידן רפאל חביב

סיורים מודרכים במוזיאון יד לילד

 

שישה ניצולי שואה ידליקו שש משואות בעצרת:

 

את המשואה הראשונה ידליק  - פרופ' דורי לאוב

דורי לאוב נולד ב- 1937. הוא היה ילד בן 5, כשגורש עם הוריו במלחמה, מעיר הולדתו צ'רנוביץ לטרנסניסטריה שבאוקראינה.

דורי הקטן נלקח למחנה ריכוז. בכל יום נלקחו היהודים לצעדה ארוכה, כשהחיילים המלווים יורים באלה שלא עמדו בקצב ההליכה. סמוך לתום המלחמה, נספה אביו של דורי. אימו והוא, שרדו את הזוועות ואחרי המלחמה עלו לארץ. הוא למד רפואה באוניברסיטה העברית והתמחה בפסיכיאטריה באוניברסיטת ייל, שבארה"ב והפך לאחד מהפסיכיאטרים הידועים והמוערכים בעולם. במלחמת יום הכיפורים שב ארצה, וסייע בטיפול בטראומה של לוחמים פצועים. הוא התמחה בתחום, והחל לראיין ניצולי שואה. פרופ' לאוב היה חלוץ בחקר עדויות של ניצולי שואה ובמחקר טראומה מתמשכת והשפעותיה ארוכות הטווח. הוא היה ממייסדי ארכיון עדויות הוידאו הראשון של עדויות ניצולים שהוקם באוניברסיטת ייל. ב- 1992 יצא לאור ספרו שנכתב במשותף עם חוקרת הספרות, שושנה פלמן-  עדות, משבר העדים בספרות, בפסיכואנליזה ובהיסטוריה. הספר, נחשב לפורץ דרך ודן באופן ביקורתי בסוגית העדות בתרבות. לפרופסור לאוב  2 ילדים ו5 נכדים.

 

את המשואה השניה ידליק - הסופר אורי אורלב

אורי אורלב נולד בשנת 1931 בוורשה. קראו לו יורק. אביו היה רופא, ופטריוט פולני. כילד קטן יורק לא ידע שהוא יהודי. עם פרוץ המלחמה גויס אביו לצבא הפולני. יורק ומשפחתו המורחבת עברו לגטו יהודי ורשה. אימו, שעבדה באחד מבתי החרושת, נרצחה, ואביו נשבה בידי הרוסים. דודתו הבריחה אותו ואת אחיו לאיזור הפולני של ורשה, ומשם לבית מבודד בכפר, למרתף חשוך שממנו הורשו לצאת רק בשעות הלילה. משם, עברו יחד עם דודתם למחנה הריכוז ברגן בלזן. לאחר כשנתיים. עם תום המלחמה, הצליחה הדודה להשיג עבורם אישורי כניסה לישראל. לאחר מסע ממושך, הגיעו לארץ ונקלטו בקיבוץ גניגר. האב ששרד, עלה לארץ ב1954. לימים הפך אורי לסופר ילדים ונוער מוערך ולמתרגם. אורלב מספר כי עלה בידו לכתוב את ספריו בגיל צעיר וכך, לא ניזוק מהזיכרונות. לדבריו- עד היום הוא מסוגל להסתכל על השואה בעיני ילד בלבד, אבל כל ראייה מזווית אחרת מסוכנת עבורו. אורלב זכה בפרסים רבים, על עבודתו הספרותית. פרס אנדרסן, פרס זאב לספרות ילדים ונוער. פרס ביאליק לספרות ילדים ופרס דבורה עומר. לאורי אורלב 4 ילדים ו- 6 נכדים.

 

את המשואה השלישית ידליק - יוסי פלד

האלוף (במיל.) יוסי פלד, נולד כג’פק’ה מנדלביץ’ בזמן מלחמת העולם השנייה באנטוורפן, בלגיה. כשהיה בן שישה חודשים נמסר עם שתי אחיותיו הבוגרות למשפחה נוצרית למשמורת, שם חיו כשש שנים כנוצרים לכל דבר. אימו ואביו נספו באושוויץ והוא ואחיותיו עלו בעזרת הבריגאדה היהודית לישראל והתיישבו בקיבוץ נגבה. יוסי התגייס לצהל. במלחמת ששת הימים, היה מפקד פלוגה. במלחמת ההתשה היה מפקד גדוד, ובמלחמת יום הכיפורים- מפקד חטיבה במלחמת לבנון הראשונה היה מפקד אוגדה. הוא סיים את שירותו כמפקד פיקוד הצפון, בדרגת אלוף. הוא אומר, כי מספרו האישי, 459804, היה נצחונו, להירצחם של אבא ואימא, סבא וסבתא, והמיליונים שחרטו על זרועם מספר מוות. עם תום מלחמת לבנון השנייה הצטרף יוסי פלד לליכוד, נבחר להיות ח"כ ושר בממשלה. הוא היה חבר במספר ועדות שרים. עם פרישתו מהפוליטיקה שימש כיו"ר קצא"א (קו צינור אילת אשקלון). אלוף במיל. יוסי פלד הוא כיום יו"ר עמותת ידידי ציון.

 

את המשואה הרביעית ידליק - אהרון טסלר

אהרון טסלר נולד ב- 1930 באוקראינה, למשפחה בת 6 נפשות. עם פרוץ המלחמה גויס אחיו הגדול יעקב לצבא האדום שם פיקד על פלוגה קרבית וסיים את הקרבות בברלין בדרגת סרן. אהרון ומשפחתו שנותרו בעיירה גורשו על ידי הנאצים והוצעדו במשך כחודשיים ללא מים וללא אוכל. האם חיה הצליחה להימלט מהשיירה עם שלושה מילדיה, ולשוב לעיירת מולדתם. לימים, חלו כל בני המשפחה בטיפוס, פרט לאהרון, שיצא מדי יום לחפש אוכל למשפחתו. ביום חורף קר, ב-1942 גירשו שוטרים את בני המשפחה החולים מביתם לתחנת הרכבת המקומית, ומשם הובלו לבורות מוות. האם ושלושת הבנים נורו ונפלו לבור. אהרון צנח לבור, אולם לא נפצע. אחרי ששכב במשך שעות רבות לצד הפצועים והמתים, הצליח לזחול החוצה. יחף וכשעל גופו חולצה דקה וספוגה בדם,  נדד אהרון לבדו בין בתי האיכרים המקומיים. רעב, תשוש וחבול, הגיע לאזור הכיבוש הרומני וחבר ליהודים ששהו שם בגטו. לקראת תום המלחמה, כבש הצבא האדום את המקום ושיחרר את היהודים. אהרון חזר לעיירת מולדתו ופגש את אחיו הגדול יעקב. לימים התחתן, ונולדו לו שני ילדים.  אהרון עלה ב- 1974. כעבור ארבע שנים עלה גם אחיו יעקב, שנפטר לא מכבר. אהרון עבד בתעשיה הצבאית. יש לו שני ילדים, שלושה נכדים ושני נינים.

 

את המשואה החמישית ידליק -  יעקב לביא

יעקב לביא נולד בשנת 1921 בעיר בנגזי, שבלוב, למשפחה אמידה. כאשר נסוגו הבריטים מבנגזי ונכנסו הגרמנים, נלקחו היהודים למחנה באיטליה. סבו של יעקב לא עמד בתנאים הקשים, חלה ומת. המשפחה שרדה ועם תום המלחמה שבה לבנגזי, ועלתה לישראל. המשפחה נשלחה למושב עולים, אלישמע, בשרון. יעקב למד את מלאכת הנגרות, ולימים היה למנהל עבודה בחברה לשיווק פירות הדר. הוא התחתן ונולדו לו 4 ילדים.

 

את המשואה השישית תדליק - עמירה, שארלוט גצוב

עמירה, שארלוט גצוב נולדה ב- 1929, בגרמניה, בת למשפחה אמידה, שעסקיה נבזזו ונהרסו ע"י הנאצים, עוד לפני פרוץ המלחמה. ב- 1940 נשלחו יהודי האזור ברכבות, אל מחנה ריכוז בפירנאים. בחודש הראשון נפטרו כ- 1000 מתוך 6500 היהודים בגלל תנאי הרעב והקור שגרמו למחלות קשות. עמירה ואימה, אידה, הופרדו מהאב וולטר, והועברו  למחנה אחר בצרפת. מידי בוקר הוקראו שמות בכיכר המסדרים, למשלוחים של יהודים ברכבות כשהוקראו שמות עמירה והוריה, עלו לפתע אנשי הצלב האדום וביקשו להפריד את הילדים מההורים. עמירה זוכרת את הויכוח בין אימה, שאחזה בה בכל כוחותיה, לאביה, שדרש למסור אותה. האב ניתק אותה בכוח מהאם, באומרו שכך היא עשויה לזכות בחייה. עמירה לא שבה לראות את הוריה, שנלקחו ברכבת לאושוויץ. מציליה של עמירה, היו ממחתרת הרזיסטאנס הצרפתית. רבים מהם- יהודים. הם דאגו להסתרתה אצל משפחות צרפתיות, ולהברחתה לשוויץ. עמירה חברה לעליית הנוער, וב- 1945 עלתה לישראל, לקיבוץ אילון, שם נישאה לצבי גצוב, זכרו לברכה, ומתגוררת בו עד עצם היום הזה. לעמירה 4 ילדים, שמונה נכדים ותשעה נינים.

 

את זר חסידי אומות העולם תניח חסידת אומות העולם, מודסטה ברנק

ליד כפר הולדתה של הנערה מודסטה ברנק מפולין, הקימו הגרמנים מחנה עבודה. כשהחלו הגרמנים בחיסול היהודים, הצליחה קבוצה לברוח אל היערות. יום אחד, כשפסעה מודסטה ביער, נתקלה בחיים ברנק, שהיה על סף מוות מרעב. היא הגניבה לו אוכל, מידי יום, עד שהתאושש, ואז החביאה אותו באישור הוריה בבית המשפחה. בכפר התעורר חשד שהם מחביאים יהודים. לאומנים פולניים נכנסו לבית מדי פעם וחיפשו.  מודסטה  נאצלה לברוח ליער לא פעם ולהסתתר. בית סמוך, שבו הוסתר נמלט מהמחנה הוצת על יושביו למוות. למרות סכנת החיים, הוסיפו מודסטה ומשפחתה לטפל בחיים ברנק. לאחר המלחמה, נישאה מודסטה לחיים והתגיירה. נולדו לה 3 ילדים. ב - 1956 עלתה המשפחה לישראל. שני בניה שירתו בשריון, וביתה הייתה קצינה בצהל, בדרגת רב סרן.  ב- 1971 נפטר בעלה חיים. כיום מתגוררת מודסטה עם חברה לחיים בדרום תל אביב.

 

הכניסה לעצרת חופשית – הציבור מוזמן.

את העצרת מפיקה חברת נוהר הפקות. ניהול אמנותי – רוני אבירם.

 

ביום השואה- חמישי 5.5.16 - מוזיאון בית לוחמי הגטאות ומוזיאון "יד לילד" יהיו פתוחים לציבור הרחב ללא תשלום, בין   9:00-18:30

 

מידע לציבור  הרחב בטלפון: 04-9958020 

ובאתר www.gfh.org.il

 

 

(צילום: יח"צ, באדיבות בית לוחמי הגטאות)

 



העצרת המרכזית לנעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה
העצרת המרכזית לנעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה
העצרת המרכזית לנעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה
העצרת המרכזית לנעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה
נוצר: 05/04/2016

זכויות נשים גרסה להדפסה בעיקר נשים שלח לחבר
רק נשים