Astana - עיר הבירה המרהיבה של קזחסטן

אסטנה, הבירה החדשה והמודרנית של קזחסטן, מפליאה בעיצובים האדריכליים שלה, במודרניות ובשפע האטרקציות לתיירים. העיר המפנקת את תושביה ומצדיעה לנשיא המדינה, נורסולטן נזרבאייב.

על הסיור לקזחסטן בעקבות יובל 550 שנה לקזח חנת' הרחבתי בכתבה קודמת אסטנה, עיר הבירה החדשה והמודרנית, ראויה לכתבה משלה. אז הנה..

כאמור, רפובליקת קזחסטן שוכנת בחלקה המרכזי של יבשת אסיה, וחלקה הקטן ביבשת אירופה. בעבר הייתה חלק מברית המועצות, וב-16 בדצמבר 1991 נהפכה למדינה עצמאית. המדינה גובלת ברוסיה בצפון ובמערב, ברפובליקה העממית של סין במזרח, בקירגיזסטן ובאוזבקיסטן בדרום, בטורקמניסטן בדרום-מערב ובים הכספי במערב. קזחסטן היא המדינה התשיעית בגודלה בעולם מבחינת שטח. הנשיא הראשון והנערץ הינו נורסולטן נזראבייב, שביוזמתו הוקמה הבירה החדשה, אסטנה, ואסטנה פירושו בקזחית - עיר בירה.

העיר אסטנה היא בירת הרפובליקה של קזחסטן החל מה- 10 בדצמבר 1997. והעברתה מ- אלמטי לאסטנה נעשתה בשל צרכים כלכליים, אקולוגיים, גיאוגרפיים ופוליטיים. קזחסטן עושה מאמץ למצב את הבירה החדשה שלה, אסטנה, כמרכז החדשנות והדמוקרטיה האזורי, והיא עיר יוצאת דופן מבחינת המראה שלה. הייתי יכולה להגדיר את העיר כשילוב בין דיסני-לנד ללאס ווגאס. קו הרקיע שלה הוא חגיגה ארכיטקטית והפירוטכניקה שלטת בלילה עם שפע ריצודי אורות. נהר ייסיל עובר בה והגשרים מעליו מנצנצים בשלל נורות.

במשכורת ממוצעת (כ- 500 דולר) משפחה יכולה לחיות באסטנה ברווחה, עם דירת 3 חדרים (משכנתאות נוחות לתשלום) ורכב פרטי. אין תשלומי ארנונה לעירייה והשירותים העירוניים ניתנים חינם, למעט תשלום סימלי רק עבור שימוש במים ובחשמל. צינורות תת-קרקעיים עם מים חמים מחוברים לכל השכונות והם זמינים כל העת. בהיותה המרכז השלטוני, מתלבשים בה מודרני-אלגנטי. הנשים, ברובן, לבושות בחצאיות קצרות ועקבים גבוהים והגברים בחליפות. ממה שסיפרו לי, נשים ממלאות תפקידי ניהול ומשרות בכירות ואין פערי שכר בין גברים לנשים. טוב לשמוע!

* ארכיטקטורה יפיפייה ומבני ציבור מרשימים
את העיר החדשה תכנן האדריכל היפני קורוקאווה ובהשראתו עובדים בה כיום עשרות אדריכלים בעלי שם עולמי, ובהם נורמן פוסטר הבריטי. פוסטר הקים בעיר את ארמון השלום וההסכמה - בצורת פירמידת זכוכית צבעונית והוא מבנה מיוחד במראהו המציץ מכל זווית, וגם את קניון חאן שאטיר - הבנוי בצורת אוהל ענק המאכלס שלוש קומות של חנויות, פארק מים ופארק שעשועים, ומואר בלילה בצבעים משתנים. בימים אלה שוקד פוסטר על פרויקט נוסף - מתחם אבו דאבי פלאזה, הכולל מגדל בן 88 קומות, הגבוה באסיה (!) וכן בתי מלון, שוק וגן בוטני.

מגדל בייטרק הינו מבנה שמסמל את העבר של התרבות של קזחסטן, והנראה מכל פינה בעיר. בראש המגדל כתר ובו כדור זהב המסמל את סמרוק, הציפור המיתולוגית שהטילה ביצת זהב. ניתן לטפס לראש המגדל, עד כדור הזהב והמצפה בגובה 97 מטר מעל העיר. ניסיתי לצלם ממנו פנורמה של העיר, אלא שחלונותיו הצהובים אינם נפתחים. לכן מצאנו בית מגורים בגובה 40 קומות ומגגו בצעתי את מלאכת הצילום של העיר ממעוף הציפור. מבנה נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו הוא ארמון הנשיאות 'אק אורדה', שהעיצוב שלו משתמש באלמנטים מהבית הלבן להדגשת חשיבותו ומשלב את צבעי הכחול והזהב מהדגל הלאומי.

בקומפלקס הענק הסובב את ארמון הנשיאות, ממוקמים בתי הפרלמנט, בית המשפט העליון, הספרייה הלאומית שנראית כמו עין תכולה המביטה לשמיים, מגדלי זהב, כיכרות פתוחים וגני פרחים בצבעוניות יפיפייה. אי-אפשר להישאר אדישים לשפע המסחרר הזה. המוזיאון הלאומי משמר את ההיסטוריה הקזאחית במבנה ובאמצעים סופר מודרניים. בימים אלה שוקדים על בניית הקומפלקס החדש של אקספו 2017 - התערוכה העולמית שקזחסטן תארח באסטנה - שכנראה יהפוך לעוד אחד מפלאי תבל. נראה לי שתל-אביב הפסידה את התואר "עיר ללא הפסקה" לאסטנה.

* סוסים ואוכלים
בטיול באסטנה נתקלנו בתערוכה של סוסים (מפלסטיק) הצבועים ומעוטרים ע"י אמנים שונים, להפתעתי מצאתי סוס עברי גאה, צבוע בכחול ומעוטר במגן דוד ובכתובת "ידידות ישראל קזכסטן" (השגיאה במקור). כבר הרגשתי בבית.. זה מביא אותי לסיפור ששמעתי מנורלן, נציג משרד החוץ הקזאחי שליווה אותי בסיור. לסבו של נורלן היו בקושי עשרה תצלומים של אשתו, אך מעל חמישים תמונות של סוסו האהוב.. הסוס, לדבריו, הוא חברו הטוב ביותר של הקזאח. הוא היה כלי הרכב, כלי המלחמה ובשר הארוחה.. ארוחה, תהיתי?

ובכן, כן. אחד התבשילים המסורתיים הינו הבישפרמק - בשר סוסים מבושל המוגש עם אטריות על רוטב פטריות. דווקא טעים. מאכלים פופולריים נוספים הם: גורו לגמן - בשר עם נודלס, סורו לגמן - בשר עם ירקות, פלוף - אורז בשר וירקות, והכי מזכיר את ישראל - השיש-קבאב, על האש וטעים טעים. לקינוח נהניתי מהצ'אק צ'אק - בצק דקיק, פריך ומתוק מדבש. באסטנה שפע של מסעדות, שחלקן מסורתיות ומתייחדות באוכל של הלאומים השונים.

* יהודים ושגרירים
לפני שיצאתי לקזחסטן פניתי למשרד החוץ בישראל ושוחחתי עם עודד יוסף - עד לא מכבר הממונה על אירואסיה. עודד קישר אותי עם השגרירה הישראלית באסטנה, שאת נציגיה פגשתי שם סמוך לערב ראש השנה תשע"ו. בעת כתיבת הכתבה אין שגריר ישראלי בקזחסטן (הקודם סיים קדנציה, והמיועד, מיכאל ברודסקי, יגיע בקרוב). סגן השגריר המכהן מזה כשנה הינו אמיל בן נפתלי. מ"מ זמני של השגריר, שהגיע לתקופת ביניים, הוא אלון שוהם (המשמש כמנהל המחלקה הקונסולרית במשרד החוץ בישראל). אני חייבת להודות שאחת החוויות שתלווינה אותי מהביקור באסטנה, היא המפגש עם הדיפלומטים הישראלים, שהרחיבו לי הידע על המדינה והאזור. לאלון ניסיון עשיר משירותו בסין (הגובלת בקזחסטן), ואמיל (רק בן 27) מעורה ומעורב באסטנה, גם מקצועית וגם חברתית, בקרב הקהילה המקומית והיהודית.

השגרירות בקזחסטן פעילה באירועים ארציים, כמו לדוגמא בפסטיבל הסרטים הבינלאומי (הסרט הישראלי "את לי לילה" זכה בפרס ראשון בפסטיבל הסרטים באלמאטי ב- 2014) ויוזמת אירועים נקודתיים (כמו ביום השואה הבינלאומי). במקביל - סרטים קזחיים זוכים להצלחה בישראל: בפסטיבל חיפה הבינלאומי לקולנוע הוצגו שניים מהם (ב- 2012 וב- 2014) והסרט "טולפאן" זכה להצלחה רבה כשהוצג בבתי הקולנוע. ופרט נוסף, לא פחות חשוב - אמיל הוא חובב צילום ותצלום יפיפייה שלו מופיע בכתבה זו (המסגד הגדול בליל ירח מלא).

באותו ערב פגשתי שוב עם אמיל ואלון בבית הכנסת היפה והמטופח של הקהילה היהודית באסטנה - בית רחל, חב"ד, וכמובן שהרבי מלובביץ מככב ברקע. רב הקהילה הינו שמואל קרנאו, אותו הכרתי באירוע החגיגי לפתיחת פסטיבל 550 שנה לקזאח חנ'ת, והזמין אותי להשתתף בתפילת ראש השנה ובארוחה החגיגית. היה ערב מרגש ועצוב גם יחד. להיות בניכר בבית כנסת בערב השנה העברית החדשה, בהחלט מרגש, אבל מיעוט האנשים שהגיעו העציב אותי.

יש המעריכים כי יהודים ישבו בקזחסטן כבר לאחר גלות בבל וכחלק מפיזור היהודים באימפריה הפרסית, ויהודים סוחרים נדדו גם באזורים כמו קזחסטן בדרכם מרוסיה להודו וסין. כיום, מוערך מספר היהודים בקזחסטן בכ- 10 אלפים (שחלקם כלל לא מיודעים או מתייחסים ליהדותם) ובאסטנה כ- 1000 יהודים. כאמור, הנשיא מקפיד על כיבוד כל הדתות והמיעוטים בקזחסטן ונראה שהקהילה היהודית חיה כאן בשלווה ובטוב.

ובאשר ליחסי ישראל-קזחסטן, ב-10 באפריל 1992 מוסדו היחסים בין המדינות, בתחילה ברמת קונסוליות. באוגוסט 1992 הוקמה שגרירות ישראל בקזחסטן ובמאי 1996 הוקמה שגרירות קזחסטן בתל-אביב. בשנים 1995 ו-2000 נערכו ביקורים רשמיים של נשיא קזחסטן נורסולטאן נזרבאייב בישראל, הנחשב כידיד קרוב של שמעון פרס (האקס נשיא שלנו). בין המדינות מתקיימים יחסי סחר פעילים וגם בנושאי ביון..

הביקור באסטנה היה חוויה מרתקת ומהנה, תיירותית, תרבותית ואנושית גם יחד, וזו אכן עיר שיש בה שפע היצע לתייר הסקרן.

* הכותבת הייתה אורחת שגרירות קזחסטן בישראל (ותודה לאליה ביטימובה מהשגרירות).

(*צילומים: שוש להב)