האם יותר ממאה שנה לאחר מותו, נוכחים הרצל וחזונו בחיי קרובי משפחתו? ומה עלה בגורלם של ילדיו וקרוביו לאורך השנים? הסדרה החדשה תשודר במסגרת רצועת "הסיפור האמיתי", החל מיום שלישי 28.04 בשעה 21:00. מאד מומלצת!
הרצל, האיש מאחורי החזון, לא יוצא כ"כ טוב בסדרה החדשה והמסקרנת. חייו האישיים רחוקים היו מלהיות 'גן של שושנים', וגורל אשתו וילדיו היה טרגי. אך אם חשבנו שנכרת הגזע, הרי שנמצאו לו ענפים הפזורים בישראל ובאירופה, וגם הם לא בדיוק חיים בטוב ובנחת.. האם זה משהו בגנים (ג' בסגול)??
כשמת תיאודור הרצל, חוזה מדינת היהודים, ביולי 1904 בהיותו בן 44 בלבד, הוא השאיר אחריו אישה - יוליה, ושלושה ילדים קטנים: פאולינה, האנס וטרודה. מותו של הרצל הותיר חלל עצום בעולם הציוני, אבל גם פתח את מסע הייסורים של משפחתו הגרעינית. כולם עזבו את העולם בנסיבות טרגיות ואיש מהם לא זכה לחיות כדי לראות את הרגע בו חזונו מתגשם.
במשך שנים האמינו רבים כי בכך נסתם הגולל על צאצאיו של תיאודור הרצל. יותר ממאה שנים לאחר מותו, יצאו בערוץ הראשון לחפש את קרובי משפחתו, ולבדוק עד כמה נוכחים הרצל וחזונו בחייהם, אם בכלל. חלק מבני משפחתו מדרגות קרבה שונות חיים כאן בישראל, בתל אביב, בירושלים, בנצרת או בקיבוץ בית השיטה. אחרים אותרו בווינה, מתגוררים לא הרחק מהבית בו חי. מידע על קרובים נוספים הגיע מסרביה, מקרואטיה ומבלגיה.
עובדת היותו של הרצל בן משפחתם, משפיעה וקיימת כל רגע בחייהם של חלק מהם, ואחרים ידעו כי הרצל הוא קרוב משפחה אך סירבו לשתף פעולה והעדיפו לשמור על המידע בסוד, גם מפני ילדיהם. אבל, כמעט אצל כולם - נוצר החיבור. חיבור לסיפור היהודי ולטרגדיה המשפחתית ששולחת את זרועותיה על פני הדורות - מעין גורל משותף, המרחף מעל כל מי ששייך לשושלת של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.
בימאית: יעל קיפר זרצקי
עורכת: ציפי רז
תחקיר והפקה: הדס כהן
מפיקה: עדה קרן
צלמים: שי כהן, טל ינוביצקי
הסדרה הופקה בידי מחלקת התעודה של הערוץ הראשון
עורך אחראי: איתי לנדסברג נבו
* הסדרה "ההרצלים" כוללת ארבעה פרקים, לפי החלוקה הבאה -
** פרק 1 - "באמצע החיים בא המוות"
במרכז הפרק, גורלם וסיפור חייהם הטרגי של שלושת ילדיו של הרצל. לאחר מותו של הרצל נאלצו הילדים להיפרד מאימם יוליה. כל אחד מהם הועבר לבית אחר, לאפוטרופוס אחר, דבר שגרם להתדרדרותם הנפשית. הפרק חושף את המחיר האישי ששילמו בני משפחת הרצל, מול הדבקות של האב בפעילות למען החזון שהביא להקמת המדינה. סיפורם של ילדי הרצל, נשזר בסיפוריהם של קרובי המשפחה מדרגת קרבה שונה, בדור הנוכחי. יחסי הורים וילדים והמחיר ששני הצדדים משלמים עבור הגשמת שאיפות אישיות, מול מיתוסים וצרכים לאומיים רחבים.
רות אלון, בת ה- 90, שקרובה להרצל דרך הצד של אמו ז'אנט, עזבה כנערה בת 15 את ביתה בווינה ועלתה לארץ ישראל, כשהיא נפרדת בכאב מאמה וסבתה. הן נספו לאחר מכן במחנה ריכוז. במהלך חייה בקיבוץ בית השיטה, התגרשה מבעלה, שלא רצה יותר לחיות בקיבוץ, ונאלצה להיפרד מבנה הקטן בן החמש, שעבר להתגורר עם אביו. עד היום הקרע ביניהם עוד רחוק מלהיסגר.
אווה רוזנבאום, קרובה להרצל דרך הצד של אביו, יעקב, גרה ברמת גן. היא איבדה את בעלה שמת בגיל צעיר, ונאלצה לגדל לבדה את שלושת ילדיהם. היום היא מתמודדת עם ניתוק כואב מבנה הבכור.
הדס קידר, אומנית, עוסקת כל חייה ביצירה הקשורה להרצל ולטרגדיה המשפחתית. היא רואה באביה, פרופ' יהודה קידר, מעין בבואה שלו. גם יהודה הקדיש את כל חייו לחזון, לעבודה, והמשפחה נדחקה הצידה. הדס עזבה בגיל 14 את ביתה ועברה לגור בפנימייה.
היום היא כואבת על כך שהוריה לא נלחמו להשאיר אותה בבית. חייו ומותו של הרצל הפכו אצלה לאובססיה אמנותית ואישית.
** פרק 2 - "כמו ציפורים החומקות מהקן"
בני משפחתו הרחבה של הרצל, בעבר ובהווה, נמצאים בחיפוש מתמיד. ילדיו של הרצל נעקרו מביתם בגיל צעיר, ומאותו הרגע הם חיפשו שורשים, מקום שירגישו בו שייכים, רצויים, בעלי משמעות. אבל הם לא מצאו, ונאלצו לנדוד בלי מקום שאפשר לקרוא לו בית. גם קרובי המשפחה של הרצל בדור הנוכחי, מחפשים שורשים. יש בהם דחף לקבל אישור שהם חלק ממשפחתו של הרצל, וגם חלק ממשפחתם הקרובה.
הילדה הקטנה פרדריקה הרצל, שקרובה להרצל מצד אביו, נמסרה על ידי הוריה לאימוץ אצל דודתה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, זאת במטרה להציל את חייה. אחרי המלחמה סירבו הדודים להחזיר אותה אל הוריה הביולוגים. הילדה נקרעה בין שני הצדדים שנלחמו עליה עד מוות. הפרק חוקר לראשונה את גורל הילדה ומנסה לאתר אותה. איפה הילדה הקטנה מאז? האם היא בחיים? מה היה סיפור חייה?
הפרק מביא גם את סיפור חייו של איוון הרצל, שגר בסרביה. הוא יוצא למסע אישי במטרה לגלות האם הוא חלק ממשפחתו של האיש החשוב שחזה את מדינת היהודים - הרצל. וגם אווה רוזנבאום, רוצה להוכיח לעצמה ולכולם שהיא בת למשפחת הרצל. היא יוצאת לנסות להשיג הוכחות "שחור על גבי לבן". החיפוש הופך למשמעות חייהם של ההרצלים.
** פרק 3 - "למדנו את הסובלנות באירופה"
ילדיו של הרצל נתקלו בעוינות, בחוסר חמלה והבנה למצבם. כשהאנס, בנו של הרצל התנצר, רק כי מצבו הנפשי היה מעורער ולא היה לו במה להיאחז, המוסדות הציוניים סגרו בפניו את כל הדלתות. כשפאולינה, בתו הבכורה של הרצל, התגרשה מבעלה, אנשים הביטו בה בעין לא יפה. עד לפני כמה שנים, הדתיים סירבו להעלות את עצמות ילדיו של הרצל לארץ ישראל, לאחר מותם. זאת בניגוד לצוואתו של הרצל, ורק מכיוון שהאנס הבן, התאבד.
הפרק עוסק בפערים בין הדתיים לחילונים, בין הערבים ליהודים וגם בהגירה של העובדים הזרים. כל אלו הביאו איתם למדינת ישראל תופעות של שנאה, גזענות, חוסר קבלה של האחר. גם קרובי משפחתו של הרצל, בארץ ובעולם, נתקלים בחיי היום יום בתופעות הללו ולעיתים, עוסקים בהן מיוזמתם.
רן שריד לומד בישיבה ציונית דתית, גר ברמת גן וחולם להיות זמר. הוא מאוד מחובר לחזון של הרצל, ומבטא את זה גם בכתיבת שירים. רן מתמלא בכעס כשהדעות שנשמעות סביבו, מהחברה הדתית, מגנות את הרצל ומציגות אותו ככופר וכמי שלא תרם להקמתה של מדינת ישראל. רן מוביל אותנו אל רבה של העיר נצרת, הרב הרצל, שעד היום לא הסכים לחשוף בפני אנשים את הקירבה המשפחתית שלו להרצל, וזאת מכיוון ש"הרצל היה מתבולל" וכוונתו הייתה להסית את העם מהיהדות. לכן, לטענתו, התוצאה היא גורלם הטרגי של משפחתו. הרב הרצל, מנהל שנים רבות מאבק נגד מכירת בתים לערבים בנצרת עלית.
לעומת זאת, אנה, שגרה בקרואטיה, התחברה ליהדות שלה כילדה, דרך השייכות למשפחת הרצל, והיום היא ראש הקהילה היהודית הקטנה שנשארה בספליט, שם הם מנהלים חיים משותפים עם הקהילה המוסלמית, הצמודה לבית הכנסת שלהם.
הלטאי, משורר יהודי הונגרי, שהתנצר, היה בן דודו של הרצל. נכדתו, היא האדם הכי קרוב להרצל שחי כיום. היא גרה בבריסל. היא מסרבת להיחשף מכיוון שמשפחתה אינה יודעת על יהדותם ועל הקשר להרצל. לדבריה, עדיף היום בבלגיה, לא לחשוף את הזהות האמיתית.
אנדריאה, זמרת אופרה שגרה בווינה, גילתה בגיל מאוחר שהיא קרובת משפחה של הרצל, דבר שגרם להם להתגייר. למרות שאמה ביקשה ממנה לשמור את הדבר בסוד, כדי שלא תפגע מהאנטישמיות באוסטריה, אנדריאה לא הסכימה לכך ובכל מקום אפשרי סיפרה על הקשר שלה להרצל.
הדס קידר, האמנית, מנסה לעזור לעובדים הזרים שזרוקים בתחנה המרכזית בתל אביב. שם היא מקריאה ממדינת היהודים: "אם יקרה שישבו בתוכנו גם בני אמונה אחרת, בני לאום אחר, נעניק להם הגנה מכובדת ושוויון זכויות חוקי".
הפרק השלישי עוסק בכיוונים של לאומנות וחוסר סובלנות. כשהחיים האישיים קשים ולעיתים בלתי אפשריים, נוצרת פניה לאידיאולוגיה מנותקת הקשרים רגשיים אישיים. האם מדינת היהודים יכולה להרשות לעצמה להתנכר לילדי הפליטים ובלבד שזאת תהיה מדינת היהודים? ומה היה אומר על כך הרצל?
** פרק 4 - "בשביל דגל הם חיים ומתים"
הרצל כתב שמדינת ישראל לא תצטרך צבא לוחם. אבל בין קרובי משפחתו רבים האנשים שהתמודדו בחייהם עם מלחמות, עינויים, אימהות שאיבדו את ילדיהם וגברים המתמודדים כל חייהם עם הלם קרב לאחר קרבות קשים.
האנס, בנו של הרצל, נלחם במלחמת העולם הראשונה. הלגיון העברי הזמין אותו להצטרף אליהם למסע לארץ ישראל, אך ד"ר חיים ויצמן וההסתדרות הציונית, לא נתנו את האישור הנדרש. האנס נשאר באנגליה, שם מצא לבסוף את מותו הטרגי. בתו של הרצל, טרודה, נספתה במחנה הריכוז "טריזנשטאדט". בנה של טרודה, סטפן-תיאודור, נלחם במלחמת העולם השנייה, כתותחן בצבא הבריטי.
גדעון קוטנר, קרוב משפחה דרך אמו של הרצל, נלחם במלחמת ששת הימים. בצומת ג'בל ליבני עלה הג'יפ של המ"מ שלו על מוקש. הכוח שהיה מאחורי הג'יפ, הסתובב וברח. גדעון לא ברח. הוא נשאר להציל את הפצוע היחיד שנשאר בג'יפ. מאז, עשרות שנים חלפו בלי שראה או שמע דבר מהאיש שאותו הציל. ההתמודדות היום-יומיות שלו עם האירוע, עדיין בלתי נסבלת.
גרטה לסקין בת ה 89, קרובת משפחה דרך אביו של הרצל, היא האישה היחידה בארץ שפגשה פנים מול פנים את נכדו של הרצל כשהיה בביקור בישראל. היא עצמה שכלה את בנה במלחמת ההתשה. שמו היה בנימין זאב, כמו דודו המפורסם.
הפרק הרביעי חושף את המחיר הכבד שמשלמת אומה שלמה, החיה על בדלנות במקום על ראייה רחבת אופקים, כפי שרצה הרצל לראות בחזונו.
"ההרצלים" - תשודר במסגרת רצועת הסיפור האמיתי החל מיום שלישי, 28.04 בשעה 21:00.
(*צילום: באדיבות הערוץ הראשון)