דו לשוניות תורמת בצורה משמעותית ליכולת הקוגניטיבית

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה קובע: דו לשוניות תורמת בצורה משמעותית ליכולת הקוגניטיבית ליצור מגוון רעיונות וליכולת לדלג ביניהן.

"ייתכן שההתנסות הדו לשוניות לאורך החיים, הדורשת מעברים תמידיים בין השפות, מסבירה את היתרון שיש לאנשים דו לשוניים מאוזנים ביכולת גמישות קוגניטבית", אמר פרופ' רפיק אברהים ממרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה של אוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר.

שליטה מאוזנת בשתי שפות (דו לשוניות), המאפיינת אנשים שרכשו ברמה של שפת אם את שתי השפות, תורמת בצורה משמעותית לגמישות הקוגניטיבית המתבטאת ביכולת ליצור מגוון רעיונות ודרכי התמודדות שונים עם בעיות, וביכולת לדלג באופן מהיר בין סטים מחשבתיים. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת PSYCHOLOGY. "ייתכן שההתנסות הדו לשוניות לאורך החיים, הדורשת מעברים תמידיים בין השפות, מסבירה את היתרון שיש לאנשים דו לשוניים מאוזנים ביכולת זו", אמר פרופ' רפיק אברהים ממרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה של אוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר.

ממחקרים קודמים ידוע כי היכולת הדו לשונית משפרת תפקודים קוגניטיביים שונים, במיוחד היבטים הקשורים בתהליכי תפיסה וחשיבה אצל ילדים. במחקר הנוכחי, אותו ערכו פרופ' אברהים יחד עם פרופ' דוד שר ובשיתוף רעות שושני וד"ר ענת פריאור, ביקשו החוקרים לבחון האם השליטה בשתי שפות בקרב בוגרים תורם ליכולת קוגניטיבית ספציפית: גמישות מחשבתית. גמישות מחשבתית מורכבת מגמישות מחשבתית ספונטאנית: היכולת ליצור באופן עצמי מגוון רעיונות ודרכי התמודדות שונים עם בעיות וגמישת מחשבתית ראקטיבית, שהיא הפוכה במהותה – היכולת לבצע שינויי מחשבה ולהתמקד בכל פעם בנושא אחד אחר, על פי הסיטואציה המשתנה.

במחקר הנוכחי השתתפו שתי קבוצות. קבוצה אחת של דוברים דו לשוניים, שדיברו בצורה שוטפת ובאותה רמה עברית ואנגלית (ישראלים שגדלו בבית להורים דוברי אנגלית, כאלה שעלו בגיל צעיר לארץ וכד') וקבוצה שנייה של דוברי עברית (צברים) שהשפה העברית היא הדומיננטית (עם שליטה חלקית (בסיסית-בינונית) בשפה האנגלית שנרכשה כשפה שנייה בבית הספר). הנחקרים עברו שורה של מבחנים שבוחנים את שני סוגי הגמישות המחשבתית.

מהממצאים עולה כי הדוברים הדו לשוניים המאוזנים הראו תוצאות גבוהות יותר בשני סוגי הגמישות המחשבתית, כשההפרש בתוצאות של מבחני הגמישות הספונטאנית היו גבוהים יותר. בעזרת מבחנים סטטיסטים החוקרים אף בדקו את ההשפעה של מרכיב הדו לשוניות בתוצאות ומצאו שתכונה זו קשורה בצורה הדוקה יותר להבדלים של הגמישות הספונטאנית, מה שחיזק עוד יותר את ההסבר שתכונה זו היא המשפרת את הביצועים.

"המחקר שלנו שופך אור נוסף על החשיבות והיתרונות של דו לשוניות. גמישות מחשבתית – ובעיקר גמישות מחשבתית ספונטאנית – נחשבת לפעילות קוגניטיבית גבוהה יותר ומתברר שאורח החיים הדו לשוני בחיי היום יום תורם תרומה משמעותית לשיפור יכולת זו", סיכם פרופ' איברהים.

מחקר זה הוא חלק מסדרה של מחקרים המערבים מדידה ישירה של פעילות קוגניטיבית ומוחית המתפרסמים מתוך מרכז אדומנד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה, והתורמים להבנה לעומק של תפקודים שפתיים והקשר בין התנסות שפתית (כגון דו לשונית ודיגלוסיה) ועיצוב תהליכים קוגניטיביים.

מרתק!