רותי הולצמן ומנגינות חייה

הזמרת רותי הולצמן, יוצאת להקת הנח"ל וחברת הלהקה המיתולוגית "שוקולד מנטה מסטיק", עושה קמבק. ממרום הפירמידה, דרך המחלות התאונות וההתנדבות, היא שוב על הבמות - עם המופע הנוסטלגי "מאז ועד מחר", עושה "מסיבות בהזמנה" וגם מקליטה ספר לימוד לכיתה ה'.

הולצמן' כפי שהיא קוראת לעצמה, הרי היא רותי הולצמן - יוצאת להקת הנח"ל וחברת הלהקה המיתולוגית "שוקולד מנטה מסטיק", חוזרת במלוא הכישרון והאנרגיה עם המופע "מאז ועד מחר", הלוקח את הקהל שבאמת התגעגע אליה, ל"ארץ ישראל הישנה והיפיפייה והנשכחת..".

רותי התחילה את הקריירה שלה כזמרת כשהייתה צעירה מאד. התקבלה ללהקת הנח"ל בהיותה בשמינית והתגייסה עוד בטרם סיימה את לימודיה. משם, המשיכה לפסגה עם חברותיה בלהקת הנח"ל, ירדנה ארזי ולאה לופטין, בשלישיה האגדית, שוקולד מנטה מסטיק. אחרי הצלחות בארץ ובעולם, ואחרי שהתפרקה הלהקה, נטשה כמעט את הבמה לטובת המשפחה. בהומור המאפיין אותה היא מספרת: "עשיתי המון.. המון שניצלים. כל עיסוקיי היו בין השעות תשע לשתים עשרה בצהריים, כדי לאפשר לי להיות עם יונתן ומיכל ילדיי."

רותי אמנם תיפקדה כאם במשרה מלאה, עם כל הכרוך בכך, אבל לא נטשה לחלוטין את עולם השירה והאמנות. היא תרמה את קולה לסדרות וסרטים מצוירים כמו "רחוב סומסום", "עליזה בארץ הפלאות" "דובוני איכפת לי" "הפוני הקטן" "דר הדוור", מומינאמא בסדרה "המומינים", המספרת ועכברוש ב"בננות בפיג'מות", פיטר פן בסדרה "פיטר פן" וכן בסרטים כמו "דמבו",  "100 כלבים דלמאטים", "סינדרלה" "מלך האריות" ועוד. 

מעולם לא נטשה לגמרי את הבמה. השתתפה בהצגות כמו "נישואין נוסח גירושין" "זו ארץ זו" "לצון נופל על לצון", הנחתה את התוכנית "תן הזדמנות" בטלוויזיה, פורמט דומה לכוכב נולד של ימינו, וכן בהצגות ילדים ובפסטיבל ילדים. בשנים האחרונות,  אחרי שפיצקלה (מיכל, הבת הנשואה, אבל כינוי זה דבק בה מאז הייתה פצפונת) ויונתן בגרו, חזרה רותי להופיע בהצגות "צלילי המוזיקה", "ברנשים וחתיכות" בתיאטרון בית לסין ו"גלי חום" בתיאטרון חיפה.

אילו אירועים קבעו לדעתך את מסלול חייך?
"לצערי הרב, הרגעים הקשים והעצבות, לימדו אותי לדעת ליהנות מכל רגע שמח ומאושר. הייתי בת 14 וחצי כשאבי נפטר מדום לב. זה דבר שעיצב את חיי. למדתי בדרך הכואבת שעל דברים יקרים צריך להילחם, ויצרנו לנו אימי ואחיותיי שבט קטן מלא בחברות ואהבה. אל השבט הזה צרפנו עם השנים את המשפחה המורחבת, כולל אחיינים ואחר כך בנות זוג ונכדים. אנחנו מאמינים במשפט האלמותי "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד".

מה קורה בחייך בשנים האחרונות?
"חוץ ממחלות ופציעות? אני נוסעת כמלווה לבעלי שמעון הרופא לכנסים בכל העולם. בעלי מרצה ומשמש כחבר בוועדים של איגודים רבים באירופה ובעולם ואני נוסעת איתו כדי לארוז את המזוודות.. "

על אילו מחלות ופציעות את מדברת?
"עברו עלי טלטלות רבות לאורך חיי. בגיל 44 מצאתי את עצמי בהתקף לב, עם כל מה שמשתמע מכך. טיפול נמרץ, שיקום. אבל יותר מהכול פחד מהמוות. כל דקירה, כל תחושה, הייתי משדרת א.ק.ג. ל"שחל". צחקתי וסיפרתי לכולם ש"שחל" מבקשים ממני לעבור ל"נטלי", כי אני מבלבלת להם את המוח. ילדיי שהיו אז בני 10 ו- 12 נאלצו גם הם לחיות עם מציאות אחרת. אני זוכרת שביום לאחר שחזרתי הביתה, ירדתי למטה שלוש קומות, הלכתי עד הפינה וחזרתי הביתה. גיסי בנה לי כסאות לשבת לנוח כל קומה. מצאתי את עצמי בת 44 עם התנהלות של בת מאה.
שלושה חודשים אחר כך, כשאני רק מתחילה לחזור לנורמליות, התגלה אצלי סרטן בשלפוחית השתן. שוב אשפוז, הפעם לכריתת הגידול, והפעם המילה סרטן מתחילה להתקבע בראש עם כל המשתמע מכך. עברתי גם טיפולים. עכשיו כבר היה לי יותר מעניין. הייתי צריכה לבחור ממה כדאי לי יותר למות..
שלושה ימים לאחר תום הטיפולים, בעלי היקר לקח את הילדים ואותי לטיול בפרובאנס. נסענו במכונית שבועיים וחצי, טיילנו, נהנינו מהחיים ואז גם הבנתי שאני לא הולכת לשום מקום.
לפני עשר שנים שוב ביקר אצלי הסרטן, הפעם במקום אחר, כדי לעשות את החיים מעניינים.. לא משעמם אף פעם. שוב אשפוז, שוב כריתת הגידול ושוב לבחור בחיים.
לפני שנתיים, כשהתחלתי להופיע עם הערב החדש "מאז ועד מחר", בדרכי להביא תווים לחזרת התזמורת, עפתי בשטח חצר הבית וברגע אחד מעדתי וניפצתי את שתי ידיי. שנתיים של ניתוחים, שתי ידיים בגבס, מוגבלות, פיזיותראפיה ושיקום ארוך, הייתי סיעודית לחלוטין. עצמתי את העיניים לא לראות את המצב, לא לזכור את הרגעים, וכמו "נחום תקום" התחלתי לחזור מהמקום אליו נפלתי."

מאין הכוחות להתמודד ולהתגבר על כל זה?
"לא עלה בדעתי לעזוב את המקום הזה. להמשיך לחיות, משמעו לחיות לצד הכאב והפחד ולא בתוכו. הבנתי שאמות רק פעם אחת ואין סיבה לפחד כל הזמן. כמובן שלעיתים משתלטת חרדה ולא הכל תמיד ורוד, ומספיק שאני קמה עם תחושה של כאב מוזר מיד נכתב לי במוח תסריט מפחיד. אבל גם אם לפעמים המאמץ גדול, אני צוחקת המון ובוחרת בחיים."

איך מצאת כוחות לא רק להתמודד ולהתגבר, אלא גם להתנדב?
"לאחר ההחלמה מהניתוח בסרטן המעי הגס, הרגשתי שאני יכולה להעניק מניסיון החיים שלי ומזמני הפנוי. רציתי להתנדב בתחום כלשהוא. הלכתי ללמוד נושא שמעולם לא הייתי מספיק מודעת לו - אוכלוסיה עם צרכים מיוחדים. תעצומות הנפש ששטפו אותי בתום כל מפגש, היו המתנה הכי טובה שקיבלתי בחיים.
בעשר השנים האחרונות אני מתנדבת בארגונים שונים. למדתי שנתיים ב"בית איזי שפירא" להיות מדריכה באומנות לשיקום אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. התנדבתי בעמותת "בית הגלגלים", במועדון של עמותת "ניצן", ושרתי לילדים מתוקים עם צרכים מיוחדים.
מתוך הפעילות הזו, הבנתי שאני מתגעגעת לשירה ובניתי מופע שבו אני שרה את מנגינות חיי. הבנתי שנגעתי בחיי ברבים משירי הארץ ובעצם ישנו קהל שצמא לשיר את השירים האלה."

מה יש במופע?
"במופע שנקרא "מאז ועד מחר" אני שרה את מנגינות חיי, מהיום שעליתי על הבמה. מלהקת הנחל דרך הצגות מיד לאחר שחרורי מהצבא. מהשלישייה המתוקה "שוקולד מנטה מסטיק", דרך פסטיבלים רבים שהשתתפנו בהם. מעבר לשירים ישנם כל הסיפורים מאותה תקופה. כל הסיפורים מלווים במצגת עם תמונות מקוריות וסיפורים מאחורי הקלעים מאותם אירועים."

האם המופע הנוכחי הוא סוג של קמבק?
"קשה לי לומר שזה קמבק. כדי להבין את התשובה שלי אני מנסה להסביר לכולם שאני הייתי שם. בשפיץ של המקצוע. "שוקולד מנטה מסטיק", הייתה אחת מאושיות התרבות המאוד מצליחות. לוח העבודה היה עמוס. ימיי ולילותיי לא היו שייכים לי. במיוחד שהיינו שלוש בנות.. אני זוכרת שכשקבעתי תאריך לחתונה עם שמעון, ובאותו חודש גם לאה התחתנה (פעם שנייה), פשנל (האמרגן הנערץ) נתן לי חופש של יום אחד לחתונה עצמה ועוד 36 שעות לירח דבש. כך קרה שנסענו לירח דבש במלון דן קיסריה  ולמחרת הופעתי בהיכל התרבות. על חגים וחופשות לא היה בכלל על מה לדבר. עבדנו 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. 
כשאני מסתכלת לאחור ובודקת מדוע באמת לא נכנסתי יותר עמוק לתעשייה, היה הסירוב לתת את היומן שלי לידיו של צד שלישי שינהל את חיי. לא הסכמתי שמישהו אחר יהיה נוכח לצד הילדים בחגיגת יום הולדת או בחגיגת חנוכה, ואני אהיה על הבמה. ויתרתי, ועם יד על הלב, אינני מצטערת. "

וחוץ מהמופע?
"אני מקליטה ספר לימוד לכיתה ה': "העיקר שהבנו" ובו, בין היתר, קטעי סיפור ושירה של סופרים ומשוררים, בהוצאת כ. בונוס ספרים (יש למה לחכות..).
לאחרונה השקתי פרויקט חדש שנקרא "מסיבה בהזמנה", שבו אני בונה תוכנית לאנשים הרוצים לחגוג מסיבת יום הולדת או יום נישואים, לחבר קרוב או לבן משפחה. לאחר פגישה וקבלת חומר רקע ותמונות, אני מרכיבה הופעה שכוללת מצגת על החיים שלהם, בליווי שירים שהם אוהבים."

האם את בקשר עם חברותייך ל"שוקולד מנטה מסטיק"?
"כן!! כל הזמן. חברות אמיצה. לפעמים היו תקופות שבהן כל אחת הייתה עסוקה בענייניה, אבל הקשר תמיד נשאר. אנחנו נוהגות לבלות הרבה. מגישות כתף בתקופות קשות ויודעות לחבק כול הזמן.
אני אוהבת אותן מאד ובעלי קורא להן גיסותיי. ישנם דברים שאנחנו יודעות אחת על השנייה ורגעים בהם מצמוץ בעיניים מספיק כדי שנבין זו את זו. "

מה החלום שלך?
"שלא ייגמר לעולם."

לו היית מתחילה הכל מחדש, מה היית משנה?
"שום דבר. חיי רצופים חוויות נפלאות. כמו שאני תמיד אומרת, הקמטים בפניי הם המפה של חיי. סימנים של צחוק (ואני ידועה כצחקנית גדולה) שמחה וצער. כן, גם עצב ודמעות עיצבו את חיי. החוכמה הייתה לקחת את הכל וללמוד מכל דבר. להוציא את הטוב מהרע ולצאת לחיים בחזרה, מחוזקת יותר."

מה את הכי אוהבת לעשות?
"לחיות. אני מאושרת מהחיים. נהנית להיות לצד ילדיי האהובים ולחיות לצידם. יש לי את שמעון, חבר מקסים לחיים, מאושרת שידענו לשמר ולחזק את הזוגיות ובנינו קן חזק ונעים, שבו אנחנו מתבגרים או לייתר דיוק מזדקנים ביחד. אוהבת את משפחתי הקטנה והמורחבת. אוהבת לחוות איתם חוויות משותפות. אוהבת לגרום לאנשים לחייך ולשמוח. אני מצליחה לעשות את זה כשאני בהופעה או בשעות שבהן אני מתנדבת. אני מרגישה שאני צריכה לעשות את זה יותר. אני מאושרת ברגעים האלה שבהם אני מצליחה לשמח אחרים.
בעקבות הלימודים של שיקום באומנות, גיליתי את הציור והפיסול. משתעשעת בזה ואני מוצאת שזה מנחם ונעים. "

לולא היית זמרת, מה היית רוצה להיות?
"אין לי מושג. זה המקצוע היחיד שהיה לי. מלהקת הנח"ל ועד "שוקולד מנטה מסטיק"  ועד היום."

האם את מעדיפה קהל אינטימי או קהל של אלפים?
"הייתי פה והייתי שם. לא יודעת. כל חוויה עומדת בפני עצמה, בזמן שלה. ומכיוון שאין לי את האופציה והכוונה להופיע לפני אלפים, אני מאושרת מכל הופעה."

מה הציפיות שלך?
"שנמשיך להיות בריאים. כל התוכניות נעצרות כשהבריאות משתבשת ואת הכול אפשר לעשות אם רק רוצים."

במופע החדש "מאז ועד מחר", רותי הולצמן שרה ומשתפת את הקהל בסיפורים אישיים מאחורי הקלעים ומאחורי השירים. היא מספרת באהבה על חברות אמיצה וקריירה מפוארת, עם ירדנה ארזי ולאה לופטין, חברותיה לשלישית "שוקולד מנטה מסטיק". מכניסה את הקהל לחדרי החזרות וההקלטות ומתרפקת על תקופת התום של פסטיבלי הזמר השונים.

המופע מלווה במצגת, שבה לצד תמונות מקוריות מהארכיון הפרטי של רותי, מוצגות מילות השירים, לטובת הקהל המוזמן ליטול חלק פעיל בשירה. המופע בליווי נגנים ואורך כשעה ורבע ללא הפסקה. ניהול מוזיקלי: איילת כוגן.

להזמנת המופע "מאז ועד מחר" או של "מסיבה בהזמנה", ניתן לפנות לטל': 050-5352343 או
במייל: rutyholzman@hotmail.com