עו"ד בני דון יחייא מתעסק בסוגיית "טובים השניים" ?! על הבמה ובחיים

הוא עוסק בעריכת דין קרוב ל – 40 שנה, מתמחה בדיני אישות, מופיע מעל בימות עם מופע העוסק בנושא שמעסיק אותו מבוקר עד ערב ו... מצליח לרגש בגדול. הוא גרוש בעצמו, הספיק להוציא כבר 8 ספרים ועוד ידו נטויה.
קבלו את האדם, עורך הדין והתופעה : בני דון יחייא.

על פניו, כתבה זו יכלה להתברג ללא בעיה במדור המשפטי באתר ואפילו במדור הבידור. אך אם תקראו/נה בין השורות תבינו שדבריו של המומחה עוסקים יותר מכל במרקם העדין שבין בני זוג.

עו"ד בני דון יחייא עוסק בתחום עריכת הדין כבר 37 שנה. הוא התחיל כמו כולם בעריכת דין כללית, נהייה עצמאי ובתקופות של "רעב", קיבל לידיו כל תיק בכל נושא. עד מהרה הבין שתחום דיני המשפחה מעניין אותו וגם נותן לו סיפוק.

מדוע ? הרי אתה עוסק בפירוק...
"משום שהתחושה היא שאפשר לעזור.
עיקר התחושה של נשים מסורבות גט, למשל, היא שגברים במהלך הגירושים "סוגרים את הברזים" או מסיתים את הילדים וזה הפריע לי."

מה מרתק אותך בנושא יותר מכל ?
"זהו תחום של עימותים בין שניים ובגלל הרגישות נולדים גם עימותים בין עורכי הדין ולא לחינם – ואת זה אני אוהב. יש יותר מדיי גילויים מכוערים בין הקולגות שמתגברים בשל ריבוי עורכי דין שנאבקים על פרנסתם. בניגוד לתחום מסחרי, ישנה זירה משפטית שנאבקים בערכאות ומבחינתי, זוהי נשמת המקצוע.
המתח ששורר לא פעם בין עורכי הדין מפריע לי בהתנהלות המקצועית היומיומית ולפעמים פוגע בלקוחות. לטעמי, המטרה העיקרית של כל עורך דין בתחום היא לעזור ללקוח להגיע להסכם מהיר ללא הקזת דם."

לאחר שנים של עיסוק בעריכת דין עם התמחות בדיני אישות וצבירת ניסיון לא מבוטל, החל לכתוב טור אישי במגזין "לאשה". לאחר מספר שנים, הרשימות הבשילו לספר הדרכה עממית בתחום ואז הגיעו שני ספרים נוספים. לאחר מכן, יצאו לאור ספרי התמקצעות נוספים, הוא הוזמן להגיש תוכנית טלויזיה והשאר הסטוריה. בני דון יחייא הפך למומחה בנושא. הוא נהיה מותג.

מבחינתו של דון יחייא "בית המשפט הוא תיאטרון ועורכי הדין הם שחקנים."

ומהסיבה הזו בדיוק כאשר לא מספיקה הבמה בבית המשפט, יש את בימות התיאטרון. דון יחיא מריץ מופע בידור ומופיע עימו בכל רחבי הארץ.
במופע היחיד ההומוריסטי שלו העונה באופן טבעי לשם, "טובים השניים", הוא מציג סיפורים, בדיחות, אמרות והלצות על נשים, גברים, זוגות ומה שביניהם ומעניק גם עצות, מידע וטיפים על זוגיות וחיי משפחה.
אגב, ראיתי נהניתי ואני גם ממליצה.

אם לא היית עו"ד (ובדרן), היית...
"עיתונאי וסופר – הבה לא נשכח שכבר הדפסתי 8 ספרים.
שלושה ספרים בסדרה "משפחה במשפט", המהווים מדריך עממי לענייני גירושין וכל הכרוך בהם. שני ספרים נוספים, "דיני מזונות" שנכתבו ביחד עם השופט אלישע שינבוים ז"ל - העוסקים בנושא סמכויות בתביעות מזונות אישה ומיועדים לעורכי דין ולאנשי מקצוע. "זוג משמים" - אלבום שירי זוגיות, סיפורים ואמרות על חיי נישואין ומשפחה. "במשפחות הכי טובות - תמונות מחיי נישואין" - ספר עם עשרות סיפורי הפתעה זוגיים ו"תורת היחסים - נשים וגברים ומה שביניהם" - עוד קובץ של סיפורי זוגיות עם תפנית פואנטית בסופם.
אולי גם מחזאי. בימים אלו אני עובד על המחזה הראשון שלי. זוהי קומדיה משפחתית. עוד לא יודע לאן זה ילך."

ושום דבר לא קורה כך סתם. מסתבר כי הכישרון והאהבה למילה הכתובה זורמים בדמו. אביו היה עיתונאי וסופר ועורך עיתון "הצופה".

בחייך האישיים חווית גם אתה גירושים. מה הייתה הדוגמא במשפחה ומה קרה אצלך?
"אימי הייתה יקית נפלאה שעסקה בתיווך דירות, ואבי הליטאי משך בעטו לפרנסתו והם היו זוג נהדר ביחד. יש לי גם אחות שנישואיה טובים.
אצלי זה היה אחרת. אני מאמין שזה התחיל מעניין השגרה. שגרה זה רע.
יש ריחוק שמתרחש עם השנים ולפעמים המסקנה הנכונה היא שלא צריך לוותר על איכות זוגית ושלא צריך להשלים עם כזו שנשחקה ולסיים את העניין.
גרושתי (שגם היא עורכת דין...) ואני עשינו מאמצים לסיים בטוב, למרות שכל גירושים הוא ניתוח מדמם. לא בכדי בתורה, הגט מכונה ספר כריתות."

מה מאפיין נשים בבואן להתגרש ?
"יותר ויותר נשים יוזמות גירושים כיום.
הן יותר חזקות מהדור הקודם ומאפיינת אותן תחושה שהן קופחו בשנות הנישואים, שילמו מחיר גבוה יותר מהבעל, ולכן מגיע להן פיצוי.
לפעמים הקיפוח הוא בשל שוביניזם בוטה או רדום שקיים תכופות בנישואים וגם בחברה וגם בגלל מציאות אובייקטיבית : הריון, לידות, ניהול הבית, גידול הילדים, קריירה... כל אלו גורמים לפער בהכנסות, בפוטנציאל, ברמת ההשכלה וגם לעיתים במראה החיצוני.
הרבה פעמים נוצר דחף אצל נשים רבות לחלק את הרכוש שלא בצורה שווה, אלא, עם עדיפות להן בעיקר לגבי דירת המגורים.
יש נשים שכאשר הילדים צעירים ובמרבית המקרים הן תגדלנה אותם, הן חושבות שהבעל צריך לוותר על חלקו בדירה.
המחשבה שלי היא שקיימים מקרים בהם נכון ואפשר להישאר עדיין בבעלות משותפת .
מאידך, אני יכול להבין בעלים שהפרוטה לא מצויה אצלם ושאינם מרגישים צורך לוותר על הנכס היחיד שצברו בחייהם. הם טוענים שגם הם רוצים פרק ב' בחיים ולשם כך זקוקים לחלקם בדירה.
הבדל נוסף הבולט בין המינים הוא שכאשר יש קשר עם צד שלישי במהלך הנישואים, גברים נוטים יותר לפרק את הנישואים בגלל אישה אחרת. נשים לעומתם תסתפקנה הרבה פעמים בריגוש הזמני."

מדוע ?
"נשים הן יותר רגישות למחיר שהילדים ישלמו מהגירושים מאחר והן מגדלות אותם. הן רגישות למצוקות שיצטרכו להתמודד איתן. לבעל אין רגישות שכזו בפעמיים בשבוע שהוא מגיע לראות או להיות עם הילדים.

מה עוד מאפיין את המשפחה המודרנית ?
"הציפייה של נשים לשוויוניות בטיפול הילדים וניהול הבית.
הבשורה הטובה היא שיש אבא חדש ורגיש יותר – זה שבוכה לפעמים גם בימים. זאת ועוד : יותר נשים דורשות בהסכמי הגירושים שהבעל יתחייב לקחת חלק יותר פעיל מאשר פעם. הן דורשות משמורת משותפת על מנת שיהיה להן יותר זמן לעצמן להיכרויות חדשות ולפיתוח הקריירה.
בסוגיה זו עדיין קיימת בעיה משפטית שאי אפשר לאכוף והיא : הסדרי ראייה על אבות. אין סנקציה משפטית ולא מוצאים – נכון לעכשיו – פתרון."

את המסקנות והתובנות אשאיר לכן/ם בעוד שאני אסיים בקוריוז : כאשר הגעתי לראיין את עו"ד דון יחייא במשרדו שבמרכז ת"א, הבחנתי באוסף כביר ומדהים של בובות המאכלסות כל שטח שהוא לא ספרי משפט שהמכנה המשותף שלהן הוא זוגות של חתן וכלה.
כאשר שאלתי במה המדובר, הבנתי מתשובתו שמלבד ה'פטיש' שפיתח אליהן הוא אדם שבאמת חי את העיסוק שלו בכל נשימה שהוא לוקח.
ואתן/ם יודעות/ים מה ? שאפו !