ראיון עם בוב ריצ'מן, במאי הסרט התיעודי המעניין, "הקדימה את זמנה"

בפסטיבל הסרטים האחרון של חיפה, הוקרן סרט מרתק במסגרת 'זהות יהודית – שותפות חיפה-בוסטון' העונה לשם, "הקדימה את זמנה" של הבמאי הדוקומנטרי המצליח, בוב ריצ'מן.



המדובר בסיפור חייה המרתק של רות גרובר בת ה – 97 כיום.
גרובר היא פמיניסטית שהקדימה את זמנה. היא נולדה בברוקלין בשנת 1911 ובגיל 20 הייתה לאישה הצעירה ביותר בעולם שזכתה לדוקטורט.
בגיל 24 כבר הייתה כתבת חוץ וצלמת עיתונות.
כסטודנטית בגרמניה של שנת 1931 השתתפה בעצרת של היטלר והייתה עדה לעליית הנאציזם.
בשנת 1935 הייתה גרובר לעיתונאית הראשונה שהגיעה לקוטב הסובייטי ובשנת 1942 נסעה לאלסקה כחברה בממשל רוזוולט.
בשנת 1944 נבחרה ע"י ממשל רוזוולט ללוות פליטי שואה לאמריקה במסע סודי. בשנת 1946 כיסתה את משפטי נירנברג ושנה לאחר מכן פירסמה במגזיןן 'לייף' תמונות של הספינה, 'אקסודוס'.

יחסיה עם מנהיגי עולם דוגמת אלינור רוזוולט, הארי טרומן ודוד בן גוריון העניקו לה גישה יוצאת דופן והבנה עמוקה של התקופה.

האהבה להרפתקאות, התעוזה והאינטליגנציה שאפיינו אותה, גרמו לה להתריס כנגד מסורות מיושנות וחשיבה שמרנית והפכו אותה במהלך חיים שלמים של עשייה לעיניים ולמצפון של העולם.

עם השנים לא אבד דבר מן החריפות וה"פלפל" של נעוריה, והסרט משובץ בראיונות מרתקים לצד קטעי ארכיון מרתקים.

עד כאן לאישיות המרתקת שמצדיקה, ללא כל צל של ספק, סרט דוקומנטרי
ל פ ח ו ת .

ועתה, לראיון עם במאי הסרט – בוב ריצ'מן, אחד מאורחי פסטיבל הסרטים של חיפה.

ריצ'מן עבד כצלם בכמה מסרטי התעודה החשובים של השנים האחרונות, כולל זוכה האוסקר: "אמת מטרידה", המועמד לאוסקר – "הארכיטקט שלי", הסרט החשוב – "להרוג את קסטנר" שהוקרן בפסטיבל חיפה אשתקד, זכה בפרס הצילום עבור "גיליון ספטמבר" בפסטיבל סאנדנס האחרון ועוד.
"הקדימה את זמנה" הוא סרט הביכורים של ריצ'מן כבימאי.

"כבר ביקרתי בעבר בישראל בצעירותי וחזרתי לכאן הן בצילומי הסרט על קסטנר והן עם רות", מספר לי ריצ'מן.
"בפסטיבל הקולנוע האחרון של ירושלים התלוויתי לרות שהייתה אורחת הפסטיבל. "

כיצד הגיע לידך התסריט ?
"קיימות 3 נשים המכירות את רות ורצו לעשות עליה סרט. זיוה אלבאום, המפיקה, גרה איתי באותה עיר בניו ג'רזי והיא פנתה אליי, סיפרה לי על רות' והיא הציעה לי לעשות את הסרט ולצורך העניין... לפגוש אותה."

מה בתוך סיפורה המדהים גרם לך באמת לרצות לעשות את הסרט על חייה ?
"רות' חיה חיים מדהימים אך מה שהפתיע אותי היא החיות שלה דווקא בהווה. אני הכרתי אותה כאשר הייתה בת 96 והיום היא בת 98 והיא ממש הצליחה לסחוף אותי. העניין הוא שלא מדובר כאן במה עשתה, אלא, מי הייתה!
בכל פעם שמישהו פתח בפניה דלת עם הזדמנות היא פשוט הייתה שם וקפצה על ההזדמנות. הי הייתה נטולת פחד ומורא.
זה משך אותי. היעדר הפחד שלה וסולידריות בהיותה מברוקלין במקור, כמוני."

מהו היחס שלך לנשים ?
"אני גדלתי כשחונכתי על כבוד לנשים ובתקופה בה הפמיניסטיות הייתה מאוד חזקה ולכן מפגש עם רות אשר 'הקדימה את זמנה' היה נכון לי בכל המובנים.
אני מכבד נשים ואת יכולותיהן ומוקף בהן מסביבי. ברמה האישית, אני נשוי ויש לי בת. ברמה של הסרט, גם כן הייתי מוקף בנשים : המפיקות (ראשיות ובפועל), העורכת, אשת הארכיון, עוזרת ההפקה, הגיבורה... ואני צילמתי וביימתי והיה רק עוד סאונדמן על הסט."

כיצד תרמה לך רות' ברמה האישית – מקצועית ?
"לפעמים, כאשר אתה עושה משהו חדש בתחום שלך, כל מה שדרוש הוא דחיפה קטנה וזה קורה. רות' העניקה לי את הדחיפה הזו מבלי שתגיד יותר מדיי."

כיצד אתה מגדיר על מה הסרט ?
"אפשר להגיד על הסרט שהוא על יהודים, נשים, עיתונות אך יותר מכל הוא על חייו של אדם אחד שנפגש עם מאורעות ההסטוריה."

עוד מוסיף ריצ'מן כי "הרבה מאוד בחיים קשור להזדמנויות. עיתוי והזדמנות שמתנגשות עם מי שאנחנו. תמיד מדהים אותי לראות כיצד הזדמנויות וגורל משנות הלכות חיים."

מה שבלט מאוד אצל רות'...
"הרי בזכות העובדה כי רות' למדה גרמנית כל הדלתות נפתחו בפניה."

כיצד אתה מגדיר תפקידו של סרט מסוג זה ?
"תפקיד הסרט הוא לתת את התחושה ולא את כל הסיפור. כאשר אני צופה בסרט שוב, אני מתחיל לחשוש מכל החומרים שהשארתי בחוץ אך לבסוף הבנתי כי הסרט מכיל, למעשה, את כל מה שצריך."

ומה לגביי איך יתקבל אצל הקהל ?
"כאשר אתה עושה סרט, אין לדעת כיצד יתקבל אצל הקהל. בזמן העשייה יש ליהנות מחדוות היצירה ולא ממה שיגידו. כמובן שזב כיף שאוהבים ומכירים בך, אבל... לא תמיד זה קורה."

במה שונה הסרט הנוכחי מסרטים אחרים שהיית שותף בעשייתם בעברך ?
"רות' היא מקור השראה. הסרטים שעשיתי הם סרטי הווה עם סיפורים מהיום, מהכאן ועכשיו. במקרה זה, זהו סרט על עבר, על סיפור חיים. אני חייב לציין כי בתחילה חששתי מעט אך לאחר שקראתי את האוטוביוגרפיה שלה היא ממש העניקה לי מעוף. רות' נתנה לי את הביטחון לעשות את מה שאני עושה בצורה הטובה ביותר וזה תמיד קל לעשות את מה שאתה טוב בו".

מהי הסצינה האהובה עליך בסרט .
"המפגש עם קפטן אוניית ה'אקסודוס' ".

האם הסרט הספיק להשתתף בעוד פסטיבלים ?
"עד כה, בפסטיבל טורונטו וחיפה הוא הפסטיבל השני."

על איזה פרויקט חדש אתה עובד כרגע ?
"יש עוד מספר סרטים כצלם – עליהם אני עובד כאשר האחרון שבהם הוא על עו"ד בניו יורק שגנב חמי מיליון דולר ומוחזק כרגע במעצר בית. הסרט מגולל את סיפורו מוכיח שגם פושע מונע מסיבות פנימיות. במקרה שלו היה מדובר על הצורך להצליח גם אם בדרך שלילית. הסרט אינו גורם לסלוח לו, אלא,מציג פרופיל פסיכולוגי מעניין. הכיף שלי בעשיית הסרט על רות' הייתה גם העובדה שזהו סיפור על דמות חיובית."