פאנג שוואי בבית: דלתות, חלונות ומה שביניהם

הדלת לבית ולכל חדר בנפרד מכונה אצל הסינים "צ'י קואו", כלומר - פי הצ'י, המקור דרכו נכנסת עיקר האנרגיה אל אותו בית או אותו חדר.



הצ'י נע בקווים ישרים, עד אשר הוא נתקל באובייקט מוצק החוסם את דרכו. לפיכך - לא נכון יהיה למקם דלת מול חלון, היות והצ'י הנכנס בעד הדלת ינוע בקו ישר ויצא ישירות מהחלון. דיירי אותו בית (אם זו הדלת הראשית) או אותו חדר - יסבלו מחסך בצ'י.

מעבר לסממנים של חולשה ועייפות שהדבר יגרום, הם ימצאו שהזדמנויות והצלחה חומקים מידיהם שוב ושוב ומשאירים אותם מתוסכלים. אופי ההזדמנויות "הנמלטות" קשור לעיתים לחדר הספציפי שבו נמצאת הדלת מול חלון:
בחדר השינה - ההזדמנויות יהיו בתחום האינטימי, למשל - מערכות יחסים יתחילו אך לא יתפתחו.
בחדר העבודה או המשרד - ההחמצה תתמקד בתחום המקצועי, למשל - באיבוד הזדמנות לקידום או לעיסקה.
בסלון - הזדמנויות ליצירת קשרים חברתיים או לחיזוק קשרים קיימים יחמקו.
במטבח - ההזדמנויות המוחמצות יתמקדו בתחום הפיננסי.

הבעייתיות של דלת מול חלון קטנה כאשר רק חלק מהדלת נמצא מול החלון. הבעייתיות קטנה גם כאשר המרחק בין הדלת לחלון עולה על 10-12 מטרים, כשמדובר על הדלת הראשית, או 5-6 מטרים כשמדובר על דלתות החדרים. ונקודה אחרונה - כאשר לא משתמשים בדלת או בחלון כלל (אפילו לא אחת לזמן רב) - אין מיקום הדלת מול החלון מהווה איום.

הפתרון המסורתי כולל תליה של כדור קריסטל בין הדלת לחלון. הקריסטל אליו אני מתכוון במקרה זה הוא קריסטל עופרת, כלומר - אותו קריסטל המשמש ליצור מנורות נברשת, למאפרות וגביעים: קריסטל צלול, מהסוג שאור העובר דרכו יוצר פריזמה (צבעי הקשת) על הקיר שמולו. ניתן להשתמש בכדור קריסטל כזה, או בצורות אחרות שלו (מומלצות צורות המתומן או הטיפה). כאשר הקריסטל נתלה בין הדלת לחלון, הוא גורם להסטת תנועתו של הצ'י, כך שיתפזר בחדר לפני שיצא מהחלון (היות והוא אמור לצאת בסופו של דבר).

תליית הקריסטל נעשית מהתקרה, בדרך-כלל באמצעות חוט אדום, היות והצבע האדום "מפעיל" את הקריסטל. קוטר הקריסטל צריך להיות שני סנטימטרים לפחות.

פתרון חלופי לקריסטל - הוא תליית ספירלה, באותו אופן. רצוי שהספירלה לא תהיה מפלסטיק, היות והפלסטיק יוצר מטען חשמלי סטטי הגורם לצ'י להתקע. מומלץ, לכן, להשתמש בספירלה מנייר או מעץ.

הצ'י נכנס אל תוך הבית בעיקר בעד הדלת. דרך דלת הכניסה לבית נכנס הצ'י מן החוץ אל תוך הבית, ודרך דלתות הכניסה לחדרים - נכנס הצ'י מן הבית אל החדרים.

עקרונות התנועה של הצ'י מלמדים שהצ'י נכנס בעוצמה רבה אל תוך החדר, תוך שהוא נע בקו ישר עד שהוא נתקל בחפץ מוצק המפזר אותו לכל עבר. על-פי הגיון זה - אדם העובד, לומד, אוכל או ישן מול דלת - יסבול מהצפה אגרסיבית של צ'י, שתשבש את תפקודו הגופני, הרגשי והשכלי, ותוציא אותו מאיזון.
כאשר ישן האדם בקו ישר מול הדלת - יגרום עודף הצ'י לקשיי שינה או לקשיים בתפקוד המיני.
כאשר עובד האדם מול הדלת - יגרום עודף הצ'י לקשיים בתפקודו המקצועי, לחוסר ריכוז ולטעויות שיעשה.
שולחן אוכל הנמצא מול הדלת - יגרום לאוכלים סביבו לסבול מקשיי עיכול, או בעיות בריאותיות אחרות.
אם הדלת נמצאת מול פינת הישיבה בסלון - יתגלעו קשיי תקשורת ו"תפקוד" חברתי לקוי.

הטוב ביותר הוא להמנע, במידת האפשר, ממיקום מיטות, שולחנות או כורסאות בקו ישר מול דלת.
כאשר הדבר איננו אפשרי - מציעים אומני פנג-שואי ליצור חציצה אנרגטית בין הדלת והאובייקט "המוטרד", כפי שהובאו לעיל.

עם זאת, ברצוני להציע כאן פתרון חלופי לסיטואציות מעין אלה: פעמים רבות מדי פונים אליי תלמידים ולקוחות וטוענים שהמלצות מסוג אלה של תליית אביזרים (קריסטלים, פעמוני רוח, מוביילים, ספירלות, עציצים) - אינן מתאימות לעיצוב הבית שלהם ומהוות מטרד ויזואלי עבורם. היות ואני מאמין שתקוני פנג-שואי אמורים ליצור מראה אסתטי ונעים - פיתחתי במהלך הזמן את מה שאני מכנה "המודל האסתטי להסטת הצ'י". מודל זה מציע חלופות אסתטיות לכל אותן סיטואציות בהן יש ליצור חציצה אנרגטית, ומאפשר לעצב בית ללא כל שימוש באביזרים תלויים.

ישנם פתרונות שונים במסגרת מודל זה. כאן אציע את אחד מהפתרונות: יש להשתמש בקריסטלים טבעיים (לא פריזמטיים) מסוג קוורץ. קריסטלים אלה משמשים כ"גנרטורים", הסופחים אנרגיה מסביבתם ומשביחים אותה.

יש למקם לפחות שני קריסטלים גדולים כאלה בשני צידי החדר, אך לא בצמוד זה לזה. למשל - מושבת קריסטלים אחת בסמוך לכניסה מצד ימין, ומושבה שניה - מספר מטרים פנימה מצד שמאל. היות והקריסטלים מבצעים פעולה של משיכת הצ'י לכוונם - הם מסיטים אותו ממסלול התנועה האגרסיבי שלו, ומונעים את פגיעתו באדם הישן/עובד בחדר.
שימוש באותה טכניקה גם למקרים בהם הדלת נמצאת מול חלון תמנע מהצ'י לצאת את החדר, על-ידי כך שתסיט אותו לצדדים לפני שיצא החוצה.




*** הכותב הוא דוקטור לפסיכולוגיה טראנספרסונלית, העוסק בייעוץ והוראה של אומנויות הרוח משנת 1986. הוא השתלם כאומן פנג-שוואי בארה"ב ובאנגליה, והקים את "המכללה ללימודים רוחניים": בית הספר הראשון והמוביל בארץ להכשרת יועצי פנג-שוואי.