שחקנית צעירה מתחילה לשתות, מתמכרת לטיפה המרה, ומתדרדרת מטה--

לפני 50 שנה כאשר כתבה ליליאן רוט את ספרה הנודע "מחר אזיל דמעה" המתאר את התמכרותה לטיפה המרה והגמילה ממנה, היה זה צעד נועז וחסר תקדים.

שחקנית צעירה נוחלת הצלחה בשלב מוקדם בקריירה שלה. היא מתחילה לשתות ,מתמכרת לטיפה המרה, מדרדרת בהתנהגותה, מאחרת לאולפני ההסרטה, מאבדת תפקידים ובני זוג ולבסוף בתמיכת בני משפחה וחברים היא מחליטה להגמל ותוך שנתיים עושה קאמבק באמצעות כתיבת ספר המתאר את קורות חייה.
הספר נוחל הצלחה, הופך לסרט מצליח והשחקנית הצעירה שלנו חוגגת בחייה האישיים והמקצועיים.
כיום נשמע התסריט הזה מוכר עד זרא, אך לפני 50 שנה כאשר כתבה ליליאן רוט את ספרה הנודע "מחר אזיל דמעה" המתאר את התמכרותה לטיפה המרה והגמילה ממנה, היה זה צעד נועז וחסר תקדים.
שחקנים שמרו על מסווה של צדקנות והגינות ולא חשפו את הכביסה המלוכלכת ברבים.
ספרה של רוט הפך באחת לרב מכר אדיר, תורגם ל18 שפות והסרט שנשא את אותו שם זיכה את השחקנית הראשית, סוזן היוורד, בפרס האוסקר.
הספר זכה בשבחי המבקרים והקוראים והעלה על נס את אומץ ליבה ונחישותה של רוט ותרם רבות למלחמה באלכוהוליזם.
לאחר שהוסר חוק היובש, התקופה בה אסור היה לצרוך אלכוהול בארה"ב התפשטה מאד תופעת האלכוהוליזם ונחשבה כהרגל מגונה שדי בכח רצון על מנת להשתחרר ממנו.
הצבור ראה באלכוהוליזם בעייתם של אנשים פרועים בשולי החברה
והאקלים החברתי עודד צריכת משקאות חריפים.
גילוייה של רוט, כמו גם פרסומים רפואיים שהחלו להתייחס אל בעיית השתייה כאל מחלה לכל דבר , שינו את יחס הצבור והמוסדות כלפיה. הסתבר שהשתייה נפוצה בכל מילייה חברתי ללא קשר לסטטוס סוציו אקונומי.
להתמכרותה של ליליאן רוט לשתייה היה רקע מוקדם: אביה, ארתור היה אלכוהוליסט. בהיותה בת 5 עברה התעללות מינית ע"י אדם מבוגר. אמה השאפתנית דחפה אותה להופיע ובגיל 8 כבר הייתה כוכבת בברודווי. בשנות ה20 המוקדמות לחייה התאהבה אך ארוסה מת משחפת והיא החלה לשתות על מנת להקהות את הכאב.
נשואים וגרושים לא היטיבו את מצבה וגם לא היותה קורבן לאלימות במשפחה. בעלה השני, מרק האריס היה גבר מכה.
היא אושפזה בית חולים פסיכיאטרי , ניסתה להתאבד ועדיין שתתה לשוכרה.
מה שהציל את חייה היה הצטרפותה "לאלכוהוליסטים אנונימים", נשואים מוצלחים ותמיכת הכנסיה הקתולית(היא נולדה יהודיה).
במשך 16 שנים נאבקה לילאן רוט בשתייה אך יכלה לה.
היא המשיכה בקריירת המשחק שלה עד מותה ב1980 בגיל 69.