עשרה חודשים היינו יחד, לפחות על פי הגדרה. עשרה חודשים שנעו על הסקאלה שבין תקווה לייאוש, בין זוגיות ליזיזות ובין מחויבות לאי מחויבות. במשך עשרה חודשים תמימים בתמימות ולא מעט אופטימיות, האמנתי שאצליח לשנות אותך או בעיקר לשנות את גישתך אלי. כוח האנרציה מחד והתקווה שיום אחד תבין שנועדנו להיות יחד מאידך, הם שגרמו לי למשוך את העגלה למרות שידעתי היטב כי העגלה הזו סובלת מצליעה קשה.
רק לפני חודש הפנמתי סוף סוף את העובדה שאין שום סיכוי שבעולם שיום אחד תשנה את יחסך אלי ומיחס משפיל, מתנשא ואף אלים מילולית, תעניק לי חום, רכות ואהבה כמו שתמיד רציתי. רק לפני חודש העזתי להתנתק ממך בידיעה ברורה שאני עושה את הצעד הנכון. אמת, היו לנו גם רגעים יפים של חסד ולא מעט נקודות חיבור הן במובן הפיזי והן במובן המנטלי. אולי דווקא החיבור המדהים הזה הוא שגרם לך להתייחס אלי כעוברת אורח, דבר שהתבטא בהרבה מאוד תחומים: עבור החברים שלך הייתי "ההיא מרמת גן", עבור משפחתך אפילו לא הייתי קיימת. הצלחת במהלך כל התקופה הזו להיעלם במרבית החגים בטענה שאתה עובד. אולי עבדת. השאלה על מי.
למרות שאתה מורה דרך מעולם לא יצאנו לטיולים בצוותא, כי הרי זה מה שאתה עושה לפרנסתך, אף פעם לא קטפת עבורי פרח, ובאופן כללי כשהתאים לך התנהגת כשובינסט מצוי ואילו כאשר ישבנו במסעדה כלשהי שנייה לפני רגע התשלום, הפכת לפמיניסט נלהב. תמיד נפגשנו רק כשלך היה נוח ומתאים, ממש כמו בשיר של רמי קליינשטיין. במשך כל התקופה הזו דאגת לטפטף לי השכם והערב שאנחנו רק יזיזים, לא בני זוג חס וחלילה. אפילו המילה זוגיות הפחידה אותך, לא כל ששכן מהותה. בתקופה שערכתי שיפוצים בביתי, לא טרחת להציע את עזרתך במשהו, או להזמין אותי להתארח זמנית בביתך, שמא הזמניות הזו תהפוך למשהו קבוע.
אחרי כל זה התפלאת ואף נעלבת עמוקות כשהחלטתי על התנתקות חד צדדית, על הליכה מבלי להביט לאחור ובלי יותר מידי הסברים. שקלתי לכתוב לך מכתב אישי, אבל הבנתי מהר מאוד שאין שום טעם. הרי עשרות פעמים הסברתי לך שאני לא בנויה לקשר פתוח כפי שרצית, שאני אישה של איש אחד, שאני מחפשת אהבה אמיתית וכנה ואיש חם שיודע לתת ולקבל ולא מפחד מאהבת אמת. נואשתי ממך סופית. מי שמתייחס לאנשים כמובן מאליו, וחושב שהם בסך הכל עוברי אורח מקריים אל יתפלא כשהללו יחליטו להעלם.
אני מקווה בשבילך שיום אחד תבין שזוגיות אמיתית היא שילוב מנצח בין דבש ועוקץ, בין שמחה ועצב ובין רגעים של גאות ושפל – כל אותם מרכיבים סודיים שהופכים את החיים בצוותא למעניינים, ומספקים – ובעיקר קושרים שני אנשים יחד בקשר אינטימי שיוצר סיפור חיים.
נוצר:
20/11/2004 23:27:00
עודכן:
24/11/2004 09:40:00
גרסה להדפסה |
שלח לחבר |