מאה שנים של חיים יהודיים: פרספקטיבה אישית- אהרון אפלפלד מדבר עם שוש ויג.

מאה שנים של חיים יהודיים מתוך פרספקטיבה אישית- אהרון אפלפלד

מאת: שושנה ויג.

אהרון אפלפלד סופר עברי יליד רומניה. ניצול שואה שעלה לישראל במסגרת עליית הנוער בשנת 1946, רבות מיצירותיו משקפות חוויותיו כנער בשואה או כצעיר ניצול שואה בישראל הצעירה. סיפורו הראשון התפרסם ב 1959. לפרסים רבים זכה אפלפלד: פרס ישראל, פרס עליית הנוער לספרות יפה, פרס ברנר, ופרס מילוא אך נדמה שהפרס היוקרתי שהוענק לו בשבוע האחרון הסופר יקבל את פרס מדיצ'י לספרות, בו זכו בעבר אלזה מורנטה, אומברטו אקו ופול אוסטר. אהרון אפלפלד יקבל את פרס מדיצ'י הצרפתי לספרות על ספרו "סיפור חיים" (כתר), משנת 99'.
התקשרתי לברך את אפלפלד לרגל זכייתו בפרס: אהרון, דיברנו לפני מספר שנים בטלפון, האם אתה זוכר אותי?
-כן, כן, עונה אפלפלד, תזכירי לי את שמך.
-שושנה ויג,
-ויג? מנין זה?
-זה מאיזור הונגריה איזור צ'כיה מצד בעלי כמובן.
-טוב.
-קראתי שזכית בפרס היוקרתי פרס מדיצ'י הצרפתי מהי ההרגשה לזכות בפרס?
-טוב שמברכים אותך ולא מקללים אותך. את יודעת יש את הר הברכה והר הקללה, טוב להימצא על הר הברכה.
-אתה יכול להתייחס ליחס לכותבים בארץ מול היחס לכותבים בחו"ל, היש שוני לטעמך?
-אני לא מוצא הבדל, לא מבין את השאלה. כיצד מגיעים להכרה את שואלת?
-כן.
-צריך להיות סופר טוב, לכתוב הרבה. אתה זוכה להכרה לא בגלל שאתה מסתובב ממסדרון למסדרון. לכתוב הרבה ימים והרבה שנים ליד שולחן , לכתוב דברים בעלי משמעות, ולזכות בהכרה.סופר צריך לכתוב. ראשית כל ולהשתדל לעשות את זה טוב, שלכתיבתו תהיה משמעות.
-מה דעתך על כתיבה בסדנאות?
-תמיד שבת אחים יחד זה דבר טוב. כמה זה עוזר לפתח את הכישרון איני יודע. אין עניין פסול שיושבים ומשוחחים על כתיבה. האם זה יכול להצמיח סופרים לא בטוח.
-מהי כתיבה, היא משהו ביני לבין עצמי?
-כתיבה היא צירוף של כמה דברים: השכלה, סביבה, איפה גדלת ומה קרה באותה סביבה והכישרון האישי שלך. זה דבר מורכב.
-כל חייך אתה מקדיש לכתיבה על השואה, אתה יכול להסביר להדיוט על הנביעה הזאת?
-גדלתי כילד בזמן המלחמה מלחמת העולם השנייה. כותב על מלחמת העולם השנייה כי זאת הייתה ילדותי. הייתי בגיטו, הייתי במחנה וברחתי. הייתי במקומות שונים. היו עצובים והייתה בהם איזו שמחה ילדותית. כל זה אני מנסה לתאר. אחרי זה הייתי מוקף, היו לי הורים היו לי סבים ונסעתי הרבה. למעשה כותב על מאה שנים של חיים יהודיים מתוך פרספקטיבה אישית.
-יש איזו דמות משמעותית ביצירתך שאתה נושא אותה עמך?
החיים עבורי, סבים אנשים שהקיפו ומקיפים אותי. איני כותב על העבר. ספרות איננה העבר. ספרות היא תמיד ההווה. היא תמיד הווה נמשך. הסטוריונים עוסקים בעבר. אני לוקח את העבר והופך אותו להיות חלק מן ההווה.
-יש שמועות שתזכה בפרס נובל לספרות, זה מתעורר מדי שנה בשנים האחרונות, אתה מקווה לזכות בכך?
-יש שמועות. אני מתרכז בכתיבה סופר צריך להתרכז בכתיבה זה עניינו. יתנו או לא יתנו ...לא צריך להתעסק עם זה.
-מה עצתך לכותב צעיר, כותב מתחיל?
-שיקרא הרבה, שיתבונן הרבה. שלא יעסוק בפוליטיקה. שיסתכל בבני אדם וילמד מהם.
-למה אתה מדגיש שלא יתעסק בפוליטיקה?
-ספרות היא שפת אמת. זה מה שהיא טובה. באמת. פוליטיקה בדרך כלל היא לא בדיוק האמת, היא לא בדיוק השאיפה להתקרב לדברים שהם אמת.

אמת, אהרון אפלפלד, פשוט אמת. טוב, שיש לנו סופרים כמותך בקרבנו. טוב שאנו על הר הברכה. טוב לנו בהחלט. בהצלחה בדרך לפרס הבא.