אהבה מאוחרת

דקה לפני שהשמש שוקעת, שנייה לפני שהיום מפנה את מקומו לערב והשמיים נצבעים באלפי גוונים של שקיעה מרהיבה, ראיתי אותם: הם לא היו צעירים במיוחד או יפים במיוחד, סביר להניח שאם הייתי עוברת מולם ברחוב הם לא היו לוכדים את תשומת ליבי. אבל בשעה שבע בערב, כאשר פסעתי נמרצות על המזח בהרצליה בתקווה להוריד כמה קלוריות ובהתאם גם כמה קילוגרמים, כשראיתי את בני הזוג חבוקים על המזח בנקודה שבה הוא נושק לים, לא יכלתי שלא להביט בהם מהופנטת, לא יכלתי שלא לחוש צביטה קלה של קנאה. 'מתי פעם אחרונה מישהו חיבק אותך ברכות' חשבתי לעצמי, 'מתי פעם אחרונה מישהו הניח את ידו על כתפייך בנגיעה אחת רכה. נגיעה של אהבה'. פעם אחרונה שמישהו הניח עלי את ידיו זה היה סקס נטו. והלוקיישן היה כרגיל הלוקיישן החביב עליו: מיטה רחבה. לא ים ולא בטיח. לא נוף של שקיעה סגולה, בלי המיית הגלים החרישית, בלי טיפה של רומנטיקה, בלי רכות, בלי רגש. ככה. סקס ודי.


ואילו אצל בני הזוג האלמונים שפגשתי אמש היתה אהבה. זה ניכר בדיבור הרך, באשה הלא צעירה שנתנה באהובה מבט ששיך רק לאוהבים, בגבר שכרך את זרועו סביבה כאילו הייתה נערה בת 16. 'אולי זה פרק ב'' חשבתי, 'אולי זה בכלל רומן אסור' ושני הנאהבים בחרו בכוונה מקום טיפה שכוח אל כזה, מהסוג שבאמצע השבוע אפשר למצוא אותו ריק מחכה לזוגות אוהבים על השקט שבו, איוושת הגלים וריח הים. שעה ארוכה צפיתי לא צפיתי בהם בסתר, בהיחבא. בשלב כלשהו האשה לחשה משהו לגבר, אולי אמרה לו 'תראה את ההיא איך אנחנו מספקים לה הצגה בחינם'. בעצם, רוב הסיכויים שאף אחד מהם לא הבחין בי לוטשת העיניים, הירוקה מקנאה. הם היו כל כך שקועים בעצמם, השניים האלה, כל כך מאוהבים, כל כך מרוכזים באהבה שלהם שנראתה חדשה וטרייה. ואני, אני הייתי מהופנטת: מתי פעם אחרונה ראיתם זוג לא צעיר, לא רזה ולא כל כך יפה מאוהב ככה? בדרך כלל בגילאים הללו של חמישים פלוס המחזות הם שונים לגמרי, השיממון ניכר בבני הזוג, ורוב הסיכויים שהדו שיח בין השניים אינו שיח אוהבים אלא שיח של מדנים.

אז מה זה אומר? שיש תקווה לאהבה? שצריך רק לפגוש את האיש הנכון? שהכול עניין של זמן, מזל וטיימינג נכון, לפגוש את האוהב בה' הידיעה? אז מתי, מתי יגיע תורי ולמה לעזאזל כל הגברים שאני פוגשת חוץ מסקס לא מעניין אותם כמעט כלום? וזה לא שאני מטומטמת, או לא מעניינת או מכוערת. באמת שלא. אז למה הוא לא מגיע האביר על הסוס הלבן? הרי אמש ראיתי אחד כזה: אומנם לא היו לו מושכות, וגם סוס לא היה לו אבל היתה לו אהבה. במו עיני ראיתי אותה.

מסקנת ביניים: אל תפסיקו לקוות, בנות יקרות, אל תפסיקו לחפש, ואל תתפשרו אף פעם. יש אהבה צריך רק למצוא אותה, כל היתר יבוא מעצמו.