קפיצה קטנה לקפריסין: טיולי שטח, נופים מדהימים ואוכל טעים

בין טבילה בג'קוזי באתר ספא לבין ארוחה דשנה בטברנה אפשר גם לעבור את קפריסין ברכב 4X4. אבל כשעולים לכביש חשוב לזכור – כאן נוהגים בצד שמאל


כשאתם טסים לחופש בחו"ל אתם בטח חולמים על היום בו אפשר יהיה להגיע לשדה התעופה פחות מחצי שעה לפני ההמראה, ובתוך כשלוש שעות מקסימום כבר לשכב רגועים על שפת הבריכה בבית המלון. אולי זה נשמע עדיין רק כמו חלום (אם כי יש הצופים הפתעות בתחום מאוד בקרוב), אבל אם אתם כבר מתכננים את חופשת חלומותיכם - אם בווילה על שפת המים הכחולים או על שפת הבריכה בבית מלון מפואר עם כל הפינוקים, או בטיול ג'יפים מאתגר, הכי הכי קרוב שאפשר היום להגיע בלי הצורך המתסכל לבלות שעות בשדה התעופה ובאוויר זו קפריסין.

קפריסין - או אי השמש, כפי שנהוג לכנות אותו מציע את כל סוגי הנופש שרק אפשר לחלום עליהם. בא לכם דווקא על חדר צנוע משקיף לים באיזה כפר נידח? אפשר. בא לכם וילה מאובזרת בשלמות (כולל מכונת הכביסה) מרחק דקה מחוף הים? אפשר. בא לכם על מלון פאר עם בריכה פרטית צמודה לחדר? אפשר. בא לכם דווקא להיטלטל בג'יפ בדרכים לא דרכים? אפשר גם אפשר. הכל תלוי בכם ובכמה כסף אתם מוכנים להשקיע בחופשת החלומות שלכם.

בגלל הרומח והשוט

יצאתי לסוף שבוע בקפריסין עם חברת אופק נסיעות ותיירות החיפאית, המתמחה באירגון וביצוע חבילות נופש ייחודיות לקבוצות ובודדים ליעדים באגן הים התיכון כמו קפריסין, כרתים וטורקיה, ועוסקת גם בטיולי רחוב במקומות שונים בארץ כמו חיפה, צפת, בית ג'אן ונצרת. אופק חברה לחברת טיולי הג'יפים "עופר וגיל", ושתי החברות מארגנות טיולים המשלבים נופש רגוע עם טיולי שטח מהנים, גם ברחבי הארץ וגם בחו"ל. החברה התארגנה להפעיל שתי טיסות שבועיות ישירות לפאפוס שבקפריסין. שדה התעופה בפאפוס, עיר חוף השוכנת לחופו המערבי של האי, נמצא בתוך אזור כפרי של בוסתנים ושדות מעובדים, במרחק של כעשרים דקות נסיעה בלבד מאזור בתי המלון בעיר.
לטיולי הג'יפים היציאה אפשרית בשתי דרכים, בשתיהן נהגי הג'יפים השכורים הם המטיילים עצמם. ההבדל הוא בכך שתמורת תוספת מחיר קטנה אפשר לקבל ליווי צמוד של מדריך ישראלי, נהג שטח מקצועי המכיר את דרכי המקום על בוריין, כולל מכשירי קשר בג'יפים וצ'ופרים בדרך (כמו ארוחת צהריים בשטח, רחוק מכל מקום ישוב). האפשרות השנייה היא לצאת לשטח באופן עצמאית, ללא ליווי (כמובן שמקבלים תדרוך מלא לפני היציאה, כולל הכנת מסלולים וקבלת מפות), אבל בשטח עצמו היוצאים צריכים למצוא לבד את המסלול המתוכנן.

הנהיגה בקפריסין, כמו כמעט בכל מדינה שנשלטה בעבר על ידי האימפריה הבריטית מתבצעת בצד שמאל של הכביש. מי שלא יודע למה נוהגים בצד שמאל, הרי התשובה: בעבר נהגו הסייסים האבירים הרכובים על סוסים להחזיק את הרומח ביד החזקה (כלומר יד ימין) ובזמן דו קרב , סוס מול סוס, נעמד כל רוכב בצד שמאל כדי שהרומח יפנה אל מול הרוכב השני. המסורת לעבור בצד שמאל של הדרך נשארה גם כשעברו מסוסים לעגלות, והעגלונים הניפו את השוט מיד ימין, מעל אמצע הדרך. רק במהפכה הצרפתית שינו את השמאל לימין ואת הימין לשמאל. למה? ככה, כדי שיהיה ההיפך ממה שהיה עד אז. לכן, בכל מקום שאליו הגיע נפוליון בונפרטה, כלומר כל יבשת אירופה, נוהגים עד היום בצד ימין, וכך גם בכל חלקי העולם שהלכו בעקבות אירופה. מלבד, כמובן, אותן ארצות שהשפעתו של נפוליון לא הגיעה אליהן.

נהיגה בצד שמאל היא אירוע חוויתי מכל הבחינות, חוויה קצת מבלבלת וגם מסוכנת למי שלא התנסה עדיין בנהיגה בכיוון ההפוך, וגם גורמת לעיתים לגיחוך קל (כשהנהג שוב ניגש לרכב לצד שבישראל הוא צד הנוסע) ולדפיקות לב קלות כשמבצעים פניה ויושבי הרכב מוצאים את עצמם בצד הלא נכון של הכביש (כלומר בצד ימין). מה שכן, כשיוצאים אל מחוץ לערים (ובשביל מה יוצאים לטיול ג'יפים אם לא כדי לצאת לטבע), התנועה בכבישי קפריסין דלילה למדי והכבישים ברובם מצויינים, אז גם אם טועים לפעמים זה לא אסון כל כך גדול.

מסלולי הטיול נבנים בארץ עם היוצאים ומותאמים להם, אם מדובר בבודדים, קבוצות או משפחות, טיולי ג'יפים עם מדריך או טיול עצמאי ברכב רגיל. יש כאלה המעדיפים לשהות באותו מקום לינה כל משך הטיול ולצאת ממנו לסיורים ויש שיעדיפו דווקא לשהות בכל לילה במקום אחר ובכך להגדיל את המרחק אותו אפשר לעבור בזמן החופשה.

אפרורידטה שטפה כאן את גופה

בטיול שהצטרפתי אליו התרכזנו בחלקה הצפון מערבי והפחות מוכר של קפריסין. בילינו את הלילה במלון צ'רציל החמים (שלושה כוכבים) שנמצא בין הכפרים הציוריים פדולס (PEDHOULAS) ופרודרומוס (PROSROMOS) בגובה 1,200 מטרים מעל פני הים, מרחק של כשעתיים נסיעה מפאפוס וכשעה ורבע מלרנקה. אזור זה ידוע במנזרים ובכנסיות הרבים שבו, בהם מנזר קיקו ( KYKKO( שהוא המנזר והמפואר ביותר באי והידוע גם בשל ציורי הקיר המרהיבים שבו המתארים סצינות דתיות. האזור ידוע גם בשבילי ההליכה הרבים שבו, בהם ניתן לערוך טיולים רגליים בנופים המיוערים.
אחרי ארוחת הבוקר יצאנו מהמלון ליום נהיגה בדרכים הלא סלולות של הרי הטרודוס, התחלנו את היום מנקודת התצפית הנמצאת על פסגתו של הר האולימפוס בגובה של 1,900 מטרים מעל פני הים (הפסגה הגבוהה בקפריסין) והספקנו עוד להשתעשע בשלג שעדיין נערם גבוה על האדמה. משם התחלנו לרדת לכיוון הים, נסענו בתוך יערות אורנים, עברנו בתוך כפרים ציוריים בעלי סמטאות צרות כך שבקושי ג'יפ יכול לעבור בהן, כמו הכפר קקופטריה (KAKOPETRIA ). עצרנו להתפעל מעצי הארזים בעמק הארזים והמשכנו לצד נחלים בהם זורמים מי השלגים הנמסים. לקראת הערב כבר יצאנו מבין ההרים אל עיירת החוף פומוס (POMOS), השוכנת על חופו הצפוני של האי ואפילו הספקנו לתפוס מקו המים את קרניה האחרונות של השמש השוקעת על כוס תה צמחים שהכין לנו גיל (כבר אמרנו שיש יתרונות לליווי של מדריך צמוד, לא?)

משם עשינו את דרכינו לכיוון דרום אל כפר הנופש אקמנטאה (AKAMANTHEA), שנמצא בעיירה לאצ'י (LATCHI), לא רחוק מהעיירה פוליס (POLIS), מרחק של כחצי שעה נסיעה מפומוס. בכפר הנופש מבנים בהירים בני שתי קומות וגגות רעפים, המקיפים בריכת שחיה פתוחה ואזור אמפיתאטרון קטן וצופים אל שדות ירוקים ואל עבר הים הכחול. החדרים בכפר (סטודיו, חדר אחד ושני חדרים) נעימים מאוד וכוללים מטבחון מאובזר - במקום מינימרקט קטן, אבל אפשר בהחלט לנסוע עם הרכב השכור לאחת העיירות הסמוכות (מרחק של כמה דקות קצרות) ולקנות מצרכים, או להעדיף את הדרך הקלה יותר ופשוט לאכול במסעדה במקום או באחת הטברנות בכפרים הסמוכים, שבהן אפשר למצוא גם חנויות ואזורי בילוי. כפר הנופש מציע גם בריכה פנימית מחוממת, חדר כושר וסאונה וכן מועדון לילדים. מהמרינה בלאצ'י יוצאות בעונה (החל מאפריל) סירות המציעות סיור לאורך החופים בשילוב עם ארוחה.

אם מתארגנים כמה זוגות או משפחות, ממש על שפת המים בלאצ'י עומדת להסתיים ממש בימים אלה בנייתו של מתחם "אולימפוס" - שבע וילות בצבעי אדמה ולבנדר בוהקים, לכל וילה ניתן שם של אל מהמיתולוגיה היוונית ובכל אחת שניים או שלושה חדרי שינה, מטבח מאובזר קומפלט ומנגל בחצר ליד הבריכה הקטנה (קניות כבר אמרנו אפשר לעשות במכולת בכפר, או לאכול באחת הטברנות בסביבה).

מלאצ'י המשכנו לכיוון צפון מערב*, אל חצי האי אקמס ׁAKAMAS) שהוא גם שמורת טבע מוכרזת. נוסעים בדרך סלולה עד למעיין אפרודיטה. זהו המעיין בו לפי המיתולוגיה נהגה אפרודיטה לשטוף את גופה (אין להתבלבל עם סלע אפרודיטה שנמצא על קו החוף בין פאפוס ללימסול, בסלע מדובר על סלעי ענק השתולים להם בתוך מי המפרץ). בדרך אל המעיין עוברים מסעדה – המבנה מבחוץ לא נראה מיוחד, אבל כדאי להיכנס פנימה, להתיישב במרפסת וליהנות במחיר של כוס קפה או ארוחה גם מנוף מדהים - המקום יושב על צוק שמשקיף מלמעלה על מפרצונים תכולים ועל שני איים קטנים.

במעיין גם נגמרת הדרך הסלולה. אזור המעיין גם משופע במסלולי הליכה משולטים ומסודרים, ההמשך למי שלא נוהגים ברכב שטח לא מומלץ. ממשיכים בדרך הכורכר עד לשלט אין כניסה וממשיכים על פניו עם הדרך, שהופכת לאחר כמה רגעים לדרך מצוק – מצד אחד שיפוע ההר למעלה ומצד שני שיפוע התהום כשלמטה במרחק של כמה עשרות מטרים קורצים מפרצונים בצבע טורקיז. בהמשך, הדרך מתחילה לרדת לכיוון קו המים ואז גם אפשר ואפילו רצוי לעצור באחד המפרצונים הרבים, בשלב כלשהו פונה הדרך שמאלה, לכיוון דרום ועוזבת את קו החוף. ברגע שמתחילים לעלות שוב לגובה כדאי לחפש נקודת תצפית שמתנשאת גבוה מעל האזור וקשה מאוד לפספס אותה – זהו מצוק גבוה המתנשא מעל כל קו החוף הצפוני. כדאי להגיע עד אליו ולמצויידים ברכבי 4X4 המנוסים בנהיגת שטח כדאי לנסות ולעלות במעלה ולהגיע עד (כמעט) לפסגה, רק כמעט כי אי אפשר להגיע עם הרכבים עד הפסגה ממש, עוד כשלוש דקות הליכה רגלית והנוף שנפרש עוצר נשימה. המלצה חמה ללא מנוסים – להשאיר את הרכבים בתחתית המצוק ולעלות ברגל, סיפור של כעשרים דקות עלייה תלולה מאוד – הנוף המדהים שווה את המאמץ. למי שלא מצוייד ברכב שטח או שלא מסוגל לטפס רגלית לפסגה, במרחק של כחמש עשרה דקות נסיעה משם לכיוון דרום נמצאת פסגה נוספת עליה מבנה תצפית של רשות היערות הקפריסאית, הדרך לכאן נוחה לרכבים ומגיעה עד המבנה ממש.

לעת ערב הגענו לפאפוס ולמלון קוראל ביץ', מלון מפואר בדרגה של חמישה כוכבים דלקס. לובי המלון נראה כלקוח מימי הקולוניאליזם הבריטי באפריקה או בהודו מרוהט ברהיטי קש ועץ, מהמרפסת רחבת הידיים אליה יוצאים מהלובי נפרש נוף הבריכות וחוף הים. המלון ענק וכדאי להשתמש במפה שמקבלים בקבלה כדי להתמצא ולהגיע לחדר. על קו החוף מרינה קטנה בה עוגנות ספינות דייג וכן אזור המיועד לפעילות ספורט ימי.
את הדרך מומלץ יותר לעשות בכיוון ההפוך - מפאפוס לכיוון לאצ'י.

- - - - - - -

* המחברת היתה אורחת אופק נסיעות ותיירות וחברת עופר וגיל

הכתבה התפרסמה לראשונה בעיתון 'חדשות תיירות'