מי הן עשר הנשים שהקימו את תנועת שובי הקוראת ליציאה מעזה

בשקט בשקט מבלי שהרגשנו הקימה קבוצה של עשר נשים שאיכפת להן תנועה חדשה: "שובי" קוראים לתנועה הזו שנולדה מתוך מצוקה קשה וכאב השעה. 10 נשים עובדות ברובן אמהות, חלקן אמהות לחיילים וחלקן אמהות לילדים רכים בשנים, החליטו שככה אי אפשר להמשיך וצריך לעשות משהו. מה זה צריך – חייבים לעשות משהו. על כוס קפה ושיחות אינספור שנמשכו לתוך הלילה החליטו קבוצת הנשים הללו להקים קול צעקה. צעקה שתגיע עד לראש הממשלה.

"לא מדובר בתנועה פוליטית חדשה, ואף אחת לא מתכוונת לרוץ לכנסת" אומרת דוברת התנועה הזו שהולכת וצוברת עוד ועוד תומכים. "מדובר בהתארגנות פרטית של נשים שהחליטו לעשות מעשה ולהפסיק לשבת בחיבוק ידיים. המטרה שלנו מאוד פשוטה: אנחנו רוצות לשכנע את הממשלה שצריך לצאת מעזה כמה שיותר מהר. עזה לא תורמת דבר לביטחון המדינה, לא מגנה על תל אביב או כל עיר אחרת. כל יום שאנחנו ממשיכים להישאר עלול לגבות חלילה קורבנות נוספים ובעיקר מיותרים".

העשייה הזו שכולה על טהרת רוח ההתנדבות נרקמה בחשאי לפני כשלושה חודשים. נשות "שובי" החליטו לצאת אל התקשורת ולהגיע לתודעת הציבור, מיד אחרי מפקד הליכוד. הן קיוו שהתנועה שלהן תהיה חלק מתמיכת הציבור ביציאה מעזה. תוצאות המפקד שיכנעו אותן שעכשיו יש לצאת למלחמת חורמה נגד ההישארות בעזה. הנשים הקימו אתר אינטרנט חדש ובו הן פונות לראש הממשלה בפנייה ישירה: לצאת מעזה ומיד:

"אמהות ואבות לחיילים שנמצאים בעזה יודעים שמעכשיו והלאה זו רק רולטה רוסית רק נשאלת השאלה מי יהיה הקורבן הבא? ולמה?
אנו - נשים, אימהות, רעיות אחיות וחברות – פונות לממשלת ישראל בקריאה לצאת מעזה לאלתר ולהפסיק לסכן את חייהם של אלפי חיילים ואזרחים , נשים גברים וילדים, היושבים בחבל ארץ שכבר ברור שלא נהיה בו - ובעתיד הקרוב!
אנחנו דורשות להפסיק כל סיכון מיותר של חיי היקרים לנו על מטרות שאינן עוד בקונצנזוס של ישראל.
אין כאן בחירה בין אדם לאדמה. יש כאן רק בחירה בחיים, בתקווה ובשלום כל בנינו – החיילים והאזרחים!
לצאת ומיד כדי שהורים, אחים בנים וחברים לא ישאלו אתכם: אם ידעתם למה חיכיתם?"
באתר שבו בקרו לדבריי אלדר אלפי אזרחים, מתבקשים הגולשים לפנות גם הם לראש הממשלה בדרישה לצאת מרצועת עזה ובכך לנסות לצמצם את אחוז הפגיעה בחיילים ואזרחים. "עזה היא לא הכרח. מתל אביב לא נצא אבל לגבי עזה קיים כבר קונצנזוס בעם שאין טעם להמשיך ולהישאר בה. כל יום שעובר מבלי שנצא מעזה, עלול להסתיים רע. כולם יודעים שבסוף נצא משם אז למה לא לצאת עכשיו?" מוסיפה אלדר.
לשאלה האם לדעתה ולדעת נשות התנועה החדשה היציאה מעזה תפתור את הבעיה ביננו לבין הפלשתינים, או תפחית את מספר הקורבנות במלחמה הממושכת הזו עונה דורית: "אין פתרון אחד. אין פתרון קסם. יש הרבה דברים שצריכים להיעשות, אבל היציאה מעזה היא הדבר הראשון. אין בישיבה שם שום תכלית ושום תועלת. לפיכך היציאה משם היא המהלך הראשון שאנחנו תריכים לעשות בניסיון לצמצם את אחוז הפגיעה בנו ולא רק בנו: הישיבה שלנו שם גובה קורבנות חפים מפשע גם בצד הפלשתיני. יש שם מלחמה שבה נהרגים גם חיילים ואזרחים ישראלים וגם ילדים פלשתינים. אין בכך שום טעם".

בין שלל התגובות ואלפי החתימות שהצליחו הנשים לגייס פורסם באתר מכתב מאודי, סרן במיל' שנמצא כעת בדלהי שבהודו, וכך הוא כותב:
"שיר, סיפור... לחשוב מהראש או לחוש מהלב - כועס או כואב? / אני לא יודע / איך מעירים עם שישן?/ איך מעירים עם שנותן לניצחון בספורט להרדים אותו באושר?/ עם ששומע בהלם ששוב ההחלטה לצאת מעזה נפלה, / ומניד בשקט, בביתו, את ראשו לשלילה שקטה/ וממשיך לישון../.עם שכואב כל כך את מתיו הרבים/ ולא מוכן לקום לנער את הסדינים./ את התכריכים שעוטפים את גופו המעונה./ עם שממסד פשעי מלחמה בטפיחת עידוד קלה על השכם,/ שהופך את בניו לרוצחים לאור יום./ עם שחי תחת כל כך הרבה כובשים וצרים/ שזה כבר נראה לו בסדר. גם אם כבר מזמן עבר אל הצד השני./ עם שרואה את מדינתו נרקבת ומושחתת ע"י כוחות רוע ויצרים משיחיים / ופשוט ממשיך לצפות. אילו רק היה פופקורן בבית../ עם שמחדיר בבניו את זרע הייאוש והשנאה/ ועם שמבקר בעבודת דוקטורט את התנהגות הבנים בהודו הקסומה./ עם ישראל הוא המייצר את ה'ישיבות' בחדרים, את העישון האין סופי, / את ההסתגרות והמרחק - לא המטיילים!/ אל תעיזו להאשים אותנו !! אל תעיזו !!! / אנחנו בסך הכל מנסים להירגע מהטירוף. מנסים להסביר לעצמנו את העולם./ מנסים לבטוח בו שוב.../ אנשים צעירים שמנסים להשתחרר מסיוטי הלילה משטחי ההפקר שלא עוזבים, / שלא מרפים. צלקות לכל החיים/ מנסים להבין ופשוט לא מצליחים – / איך אחרי כל זה, אנחנו עדיין נשארים? שם !! בפנים !!/ מאוד מרגש לקרוא את אפרים קישון וגם אי מייל מהבית./ לשמוע על הקתרזיס האדיר ביום הזיכרון וביום העצמאות האחרון./ תחושת האחדות, השותפות, ההבנה, הקירבה./ התחושה של "אנחנו בסה"כ מנסים להחזיק את הראש מעל המים מול התקפתו האין סופית של העולם האכזר".../ בואו לא נשלה את עצמנו! אנחנו העולם האכזר!!/ אנחנו מנציחים את הנרדפות והאיבה!".

הקטע לקוח מתוך אתר שובי

אז אם אתם וגם אתן חושבים שיש לצאת מעזה ויפה שעה אחת קודם היכנסו לאתר שובי, הביעו את תמיכתכם בעשייה הברוכה והאכפתית הזו, והצטרפו לאלפי החותמים ששלחו כבר מכתב אישי לראש הממשלה.